השעון המתקתק

השעון המתקתק, מזכיר לי כי עבר זמן רב,
מאז חלפו להן שנות הבצורת וטללי האהבה,
דם של לוחמים נספג בעשב היבש,
אני רואה אותם לוקחים את השלל. זעקתם פסקה.

חתמתי את שמי בספר זה, לנצח נצחים,
בכל דור אשיר לך שיר חדש, מזמור נעים,
שיזכיר לך כי אני עבדך לעולמי עד,
אולי עכשיו מאוחר מדי, אך לאש אין עת.

עת לשבוע, עת להניח לרעבים לרוקן את עצמם מחטאיהם הרבים,
עכשיו אני יודע מה עולל אותו האיש, לנערה, אשר טרם הבשילה,
אל תישא עיניך למעלה, כי העזרה תבוא מכאן, מתחת לאפך, מבעד לעינייך.
אונאת דברים חתומה לעד בספר הזיכרונות של המחר.