חַג הָאָבִיב/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                              31.3.2012

חַג הָאָבִיב/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בֵּין הַחֹרֶף לַקַּיִץ,

הָאָבִיב הוּא קָצָר.

זֶה מְאַחֵר לַעֲזֹב,

וְזֶה נוֹגֵס בּוֹ מְעַט.

עֵצִים עֲרוּמִים,

לָבְשׁוּ שׁוּב עָלִים.

בְּשָׂדוֹת יְרוֹקִּים,

פּוֹרְחִים אִרוּסִים.

סִימָן בּוֹלֵט וְצִבְעוֹנִי,

אָנוּ בָּאָבִיב נִמְצָאִים.

הָאָבִיב הֶחָבִיב,

שׁוּב נִשָּׂא בָּאֲוִיר.

הָאָבִיב שׁוּב חָזַר,

עַל שְׁלַל רֵיחוֹתָיו.

הָאָבִיב כָּאן,

עַל שְׁלַל גְּוָנָיו וּצְבָעָיו.

הָאָבִיב הוּא לִבְלוּב,

הָאָבִיב הוּא פְּרִיחָה.

הָאָבִיב הוּא חִדּוּשׁ,

הָאָבִיב הוּא צְמִיחָה.

עוֹנָה מַקְסִימָה,

שֶׁל רֵיחוֹת וּמַרְאוֹת.

הָאָבִיב הַנִּפְלָא,

חֲגִיגָה לַלְּבָבוֹת.

שָׁבוּעַ טוֹב

חַג אָבִיב שָׂמַח