יצירות אחרונות
לא נעדר מביתי (0 תגובות)
דני זכריה /שירים -16/10/2026 02:44
נֹחַ וְלֵיצָנֵי הַדּוֹרנֹחַ וְלֵיצָנֵי הַדּוֹר (1 תגובות)
אהובה קליין /שירים -16/10/2026 00:00
לחיי הספינות שבדרך (2 תגובות)
גלי צבי-ויס /פוסטים -15/10/2026 21:33
שיר השבוע - בין הילד לאדם (2 תגובות)
מרים /שירים -15/10/2026 21:32
יש לה ויש לה (3 תגובות)
ZR /שירים -15/10/2026 19:46
אוקטובר 1973-2026 (4 תגובות)
יצחק אור /שירים -15/10/2026 13:39
פסיכולוגיה ורוחניות (2 תגובות)
ארווין קליין /הודעות -15/10/2026 11:34
מנופים (11 תגובות)
רונית וקסמן /שירים -15/10/2026 10:25
אברא קדברא (10 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -15/10/2026 10:09
שירים
מקום התפילות הכנועותאנחנו חיים ממלחמה למלחמה היאוש קורע אותנו מבפנים כשהשיניים נושכות את השפתיים ממאנות להאמין שיש חיים על המיטה הזאת הכורעת תחת הנטל של מכשירי ההנשמה. כבר שבוע שני שאני באה אליך מלטפת פניך ואות החיים ממך הוא צפצוף מונוטוני ט..ט..ט.. אתה ישן עידו אלחנן חי חרופר אמיתי, כמה אפשר לחרופ', אני שואלת? ואתה לא עונה. עיניך נפקחות ולבי מנתר משמחה אך האחות אומרת בבטחה זה שריר לא-רצוני לא ממש התפכחות לא ממש התעוררות הכל הזיה. ברכיי כבדות נטועות במקומן וקולי מתרסק לאלף כיוונים כאילו חטפתי פגיעה ישירה של צלף חיזבאללה. אלחנן חי הומות שפתיי אצבעותיי מעסות באהבה אצבעותיך מישרות אותן והצבע החיוור הופך לאדמדם. אם אתה שומע אותי לחץ על אצבעותיי קולי מתחנן. אם אתה מרגיש אותי תן לי סימן אות שהגעתי אל מקום התפילות הכנועות שנלחשות אל בורא העולם בדמעות אווריריות בלב רוטט מהתרגשות תן לי סימן מתחננות עיניי ואצבעותיך נוגעות באצבעותיי בנגיעה רפה שמתעצמת ולוטפת את בואן של כל הדמעות -
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |