מחר שוב אעמוד מול העיניים הכבויות

מחר שוב אעמוד מול העיניים הכבויות/גיא רגב

אור הזרקורים אל הבמה

כולם ממתינים בדממה

והנה זה בא

צפירת דומיה

דקה של כאב

יבבה הומייה.

מחבק את ילדיי

העומדים לצידי

דמעותיי נושרות

נרעדות עם רוח אביב

רק דקה...

ומחר שוב אעמוד

מול העיניים הכבויות

שמחפשות לשווא

את הנחמה

את השותפות.

ואני אעבור בין השורות

ואלחץ את היד

ואחבק בהבעה של ניחום.

שנה אחר שנה אחר שנה...

כול הזכויות שמורות לגיא רגב©