שירים

תצוגת אופנה.

                  תצוגת אופנה. מאת זיגי בר-אור

הן צועדות להן על המסלול 
ברגליים מוצלבות כחתול, 
בהליכה הנראית כמסטול 
כתרנגולות מבוהלות בלול. 
בראש זקוף מבליטות החזה, 
מנענעות את העכוז היפה, 
כל זה שנבין, אנחנו הזכרים, 
שהגוף שלהן זה שיא השיאים 
והבגדים כאן בכלל משניים, 
רק המפיק חושב על הכספים 
שיגרוף מהתצוגה של הנשים. 

והגברים שיושבים בין הצופים, 
תוקעים עיניהם כזאבים רעבים, 
משחיזים ציפורניים כנמרים מהצד 
והריר כבר נוזל מפיהם לאט-לאט, 
כאילו הם מעולם לא ראו אישה 
וזה עבורם בכלל תופעה חדשה, 
מוחאים כפיים בהתלהבות רבה, 
והמפיק מחייך ומשפשף ידיו בנחת 
מחשב כמה ירוקים לקופתו לקחת, 
הוא כבר סופר בכמה גודל לו ההון 
וכמה אפשר לצבור מכזה תיאטרון 
משוק הבשר הצועד על המסלול,
אותו הוא יהפוך לרווח כפול 
גם מהבגדים שיביאו לו את העושר 
וגם את הפורקן המיני שלו לאושר,
שהרי ידוע וזו בכלל לא שאלה 
שאף דוגמנית לא תגיע לתצוגה,
בלי שעברה אצלו קודם במיטה.

תגובות