בֵּין הַזְּמַנִּים/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                        7.5.2012

 בֵּין הַזְּמַנִּים/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

הֶעָבָר גָּלוּי וְיָדוּעַ,

חֶלְקוֹ מִזְּמַן כְּבָר נִשְׁכַּח.

חֶלְקוֹ כִּיסוּף וְגַעְגּוּעַ,

לְקָחִים מִמְּנוּ נִלְמַד.

הַהוֹוֶה מִתְרַחֵשׁ מוּל עֵינֵנוּ,

בְּשָׁעָה זֹאת פְּרָקָיו נִכְתָּבִים.

הוּא מַפְעִיל בְּרֶגַע זֶה אֶת יוֹמֵנוּ,

עַל פִּיו אָנוּ מִתְנַהֲלִים.

לוּט בָּעֲרָפֶל הֶעָתִיד,

צְפִיּוֹת לָנוּ יֵשׁ וְגַם וִיעָדִים.

אַךְ מַה יֵּלֶד הַמָּחָר.....

אֵת שֶׁצּוֹפֵן לֹא יוֹדְעִים.

הֶעָבָר, הַהוֹוֶה, הֶעָתִיד,

הֵם הָאֶתְמוֹל, הַיּוֹם וּמָחָר.

בֵּין הַזְּמַנִּים מִתְנַהֲלִים הַחַיִּים,

הַחוֹלֵף, הַמִּתְרַחֵשׁ וְהַנִּכְסָף.