שירים

מעביר אצבע על גופך,
שברירי וכולו סדקים קטנים
עטור סימנים של בדידות ותקוה
צרחות שנחרתו בך ביד עייפה

ובגדייך כבר אינם מנסים להסתיר
את התואר שהרווחת כשרוטה
כי על עורך זוהי סתם עוד מכה
אך לעולם לא שבירה

החספוס המלוכלך שבך, המושך רק זרים
שאיתו את גוועת לפרצופים מוכרים
למבטים מבינים, עמידים בפני שריטות
של אותם מעטים, שיודעים לא ללכת על זכוכיות.

תגובות