כאוס

לפעמים היא חולמת עליו , לפעמים לא
מי חושב מה לעשות , איך בכלל מגיעים למצב כזה ? למה ? טונות של שאלות , כמו ילד קטן שסקרן לגבי כל חלקיק בעולם
אז היא חוזרת ושואלת , איך מגיעים למצב כזה ? עברתי תהליך או שמה ? היא לא יודעת איך להגדיר את כל זה היא לא יודעת איך להתנהל במצב הזה
זה משגע ? כן זה משגע אותה ואם הוא ידע , זה ישגע גם אותו
או שבעצם למה שזה יעסיק אותו בכלל , היא תגיד והוא ישכח את זה כהרף עין ,
הוא יודע בכלל איך מאייתים את השם שלה ? הוא לא יודע כלום . עליה כמובן . 
היא שונאת הכללות .
היא מלאת כעס .
הכל כאן מטורף , איך היא יכולה לחשוב בבהירות על המצב הזה , איך היא יכולה לנסות להבין את עצמה ? 
היא לא תתן לזה צאנס , בחיים , לעולם לא . היא מתנגדת לזה ! הוא שם , אחרי הקו האדום , הרבה אחרי הקו האדום . בבריכת העקרונות שלה .

אבל עכשיו , אחרי שהכל נרגע והיא מלאה רק בכאב של עצמה ובים החטאים שלה היא מרשה לעצמה לשמוע את המוסיקה שלה ולהיזכר בחיוך הזה
שככל הנראה היא תראה בסתר , תוך כדי כעס וכאב , תוך כדי כאוס ולב אטום שכנראה , לעולם לא ייפתח .