הָאֱמֶת/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                                     4.6.2012

 הָאֱמֶת/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

הָאֱמֶת מַתְחִילָה בְּאַלֶף,

וּבְתַו הִיא מִסְתַּיֶּמֶת.

אֶת כָּל הָאוֹתִיּוֹת הָאָלֶף בֵּית,

הָאֱמֶת בְּתוֹכָהּ כּוֹלֶלֶת.

מִי שֶׁהָאֱמֶת הִיא נֵר לְרַגְלָיו,

רוֹאֶה אֶת הַמְּצִיאוּת כֻּלָּהּ.

לְלֹא כָּחָל וּסְרָק,

גַּם אִם טוֹבָה הִיא, גַּם אִם רָעָה.

אֶת הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית ,

כְּפִי שֶׁהִיא מִשְׁתַּקֶּפֶת.

הָאֱמֶת עַל צְדָדֶיהָ,

בְּדִיּוּק רַב מְתָאֶרֶת.

לְכָל צַד שֶׁל חִיּוּב,

יֵשׁ גַּם צַד שֶׁל שְׁלִילָה.

הָאֱמֶת אֵינָהּ נַחֲלַת,

גּוּף אָדָם אוֹ "תְּנוּעָה".

אַנְשֵׁי אֱמֶת הֵם ,

לֹא אֵלֶּה שֶׁאֵינָם מְשַׁקְּרִים.

אַנְשֵׁי הָאֱמֶת הֵם אֵלֶּה

שֶׁאֶת הַמְּצִיאוּת מְשַׁקְּפִים.

לְהַצִּיג אָדָם אוֹ תְּנוּעָה,

שֶׁהֵם כָּלִיל הָאֱמֶת אוֹ הַשֶּׁקֶר.

חוֹטֵא מְאוֹד לַצֶּדֶק,

וּלְמַה שֶּׁהָאֱמֶת מְיַצֶּגֶת.

הָאַלֶף הַמֵּם וְתָו הֵם יְסוֹדוֹת אֵיתָנִים,

עֲלֵיהֶם נִשְׁעֶנֶת הָאֱמֶת יַצִּיבָה תָּמִיד.

הַשֶּׁקֶר נִשְׁעֶנֶת  עַל שִׁין הַקּוֹף וְרֵישׁ,

נִשְׁעֶנֶת עַל רֶגֶל אַחַת הִיא מְסַמֶּלֶת תַּרְמִית.

 "חֶסֶד-וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ;   

צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ.
 אֱמֶת, מֵאֶרֶץ תִּצְמָח;   

וְצֶדֶק, מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף"."(תהילים פ"ה)