דובשנית שלי

עת ליישב מחלוקות הכרך מתוך ניסיון העבר

ואת הפרחים קטפתי ואל הגינה הגעתי

וכל פעם הצצתי

משתוקקת לעכשיו

משעול הכרך היה חם

והשמש בערה בתוכה הורסת את יבולה

והגשם המטיר בסופת הברק שהשמיע את דיברת האל

את מאורות העולם ורואים עצמם מוארים

בשמש ירח וכל שלושת הרקיעים

אמרו את בירכתם

והאל החריש

זה זמן שאני יושבת שלובת ידיים

מרקיע לשמיים

והשמיים כחולים מדברים אותות ומופתים

זה זמן משלחת אני את זרימתי

שהתפזר לי עכשיו

ואתה קורא לי

ואני אוהבת

נכבשת לפניך שרויה חצי רוצה

מתעתעת באיבר שלך

כה אוהבת את מי שאתה