אשה חיוך ומחבט

אשה ומחזיקה חיוך ומחבט

אצלה מזמן הלב כבר שובת

תוקפת ומענישה את הזכאי 

ובראי מולה לא רואה אחראי

שולחת אליו חיוך סרקזי

הוא כעומד מול הרודן מבנגזי

האמת עליה ידועה ממזמן

במילים לא ביטא, לא כאומן.

מפנה אליו אצבע מאשימה

האמת לא חשובה וזו מחמירה

את כל שחושבת לנכון מאמירה

רישעותה גלויה כבר לא מסעירה

ביום חם אסף את חלקי עצמו 

בחר בחיים, בחירות, במקומו.

נכנס למסגרת ארבעת קירות

אך רחוק מטרור בבית החומות

עברה כבר שנה כמעט כלידה

נולד מחדש ושמח עד לא ידע

בלעדיה להיות מאושר זה אפשר

רצוי כבר אתמול להביט למחר...