התפוז והלימון.

     הלימון והתפוז מאת זיגי בר-אור

יש לי בגינה רק שני עצים
הם ברוגז ביניהם, לא מדברים,
אחד לימונים ואחד תפוזים,
אחד חמוצים ואחד מתוקים.

ואני אוהב את שני העצים
חבל שהם ברוגז ולא מדברים,
שאלתי כל אחד לחוד, מה הסיבה
שהם גזרו על עצמם שתיקה.

הלימון אמר שהוא נורא מתענה
כשאותו שמים במים רותחים בתה
והתפוז אמר שזה נורא מלחיץ
שאותו סוחטים ועושים ממנו מיץ.

שניהם לא מבינים למה זה לפרי הדר
היחס אליהם כאילו הם שום דבר,
בעיניהם זו התעללות בפרי כזה יפה
שותים כוס מיץ או שמים בכוס תה.

אבל הברוגז הוא לא רק הקנאה
הברוגז נובע מזמן משנאה עמוקה,
שעם בוא האביב בעונת הפריחה
הדבורים באות רק לתפוז לתת נשיקה.

והלימון המסכן מרגיש תמיד לחוץ,
שהדבורים אוהבות מתוק ולא חמוץ
והן באות ישר רק לעץ התפוזים
ומדלגות על הפרחים של הלימונים.

והלימון ניסה כל שיכל ולא הצליח
שאיזה דבורה תבוא גם פרחיו להריח,
באין ברירה פנה פעם לעץ התפוזים
וביקש שישלח אליו גם כמה דבורים.

אבל התפוזים מטבעם מאד עקשניים
כלל לא התייחסו לבקשת הלימונים
ומאז הלימון לא מדבר עם התפוזים
והברוגז הזה ביניהם הוא לעולמים.

אין כאן מוסר השכל, אלא עצה,

באם יש לך שכן שמבקש עזרה

כדאי להענות וחלילה להתעלם

אחרת אתה מקלקל לעצמך את השם.