כנרת /דויד סמוכה דודי

בס"ד                                                                                              4.6.2012           

כב  תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, יֵאָסֵפוּן;    וְאֶל-מְעוֹנֹתָם, יִרְבָּצוּן.
כג  יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ;    וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי-עָרֶב.
כד  מָה-רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, יְהוָה--    כֻּלָּם, בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ;
         מָלְאָה הָאָרֶץ,    קִנְיָנֶךָ.
כה  זֶה, הַיָּם גָּדוֹל--    וּרְחַב יָדָיִם:
שָׁם-רֶמֶשׂ, וְאֵין מִסְפָּר;    חַיּוֹת קְטַנּוֹת, עִם-גְּדֹלוֹת "(תהילים ק"ד )

כנרת /דויד סמוכה דודי

השחר עלה ,

שעת בוקר מוקדמת.

צופה למזרח,

מחדרי במרפסת.

הדקלים על החוף,

נדים עם הרוח.

זוג יונים הומיות,

יצאו  לשוח.

הכנרת שלווה,

שחפים על המים.

החמה מציצה,

תאווה לעיניים.

על מעקה מול הים,

דרוך השלדג.

קופץ אל המים,

במקורו שולה דג.

הכנרת מוארת,

באור יקרות.

קולטת העין

לא שבעה מלראות.

מים שמים,

הרים מסביב.

כנרת מוארת,

מראה מרהיב.