הסוסים ברחו מהאורווה

העיירה שלנו

לא מדממת מכותרות

לא נופלת שבויה במילים 

הקסמים כאן לא חולפים ברחובות

ילדות צעירות מתבגרות מהר

נשים מבוגרות, עדיין לא שכחו

ויש על הקיר מודעות

גם החטאים לא יכפרו על הגאולה המובטחת

אדוני, אתה הרי מכיר את הסיפור

אתה כתבת אותו במקומות רחוקים

כתבת , השארת את הסיפור בכיכר העיר

ועזבת למקום הבא

קראתי בסיפור שלך כל מילה

ויום אחד עוד אמציא לו פרק משלי

עכשיו אני שם לך על השולחן

אבל אתה מספר לי שהסוסים ברחו מהאורווה

בשש בבוקר

אני מוצא את עצמי נשמט מחלום ילדותי

בו אני מגשים

שירים שנמחקו מזיכרוני

והעיירה שלנו

יוצאת את דרכה לאט

זה כביש אחד

ותמיד יש דרך חזרה