על זרי הדפנה- מוקדש לדויד סמוכא.

הִשְׁתַּחְרֵר, הָרְגֶשׁ אֶת חָיֵּיךָ,

תֵּן לְעַצְמְךָ אֵת הַחוֹפֶשׁ.

לִטְעוֹת, וּלְנַסּוֹת דְּבָרִים נוֹסָפִים,

וּלְהוֹצִיא מָהֵם מַיִם חַיִּים.

הַטֶּה עַצְמֵךָ לְדֶרֶךְ הַשַּׁלְוָה.

לֹא תֶּאָבֶּד שְׂכָרְךָ בַּעֲבוּר תִּקְוָתְךָ.

וְלֹא יֶחְסַר גְּרַם מִדַּרְכְּךָ הַטּוֹבָה.

אֲשֶׁר מִמֶּנָּה לֹא סָרְתָ וַאֲפִלּוּ בִּדְמָמָה.

אַל תִּשְׁתַּעְבֵּד לַוִתּוּר.

רָצֶף אֶת שְׁבִילֵיךָ בָּאַהֲבָה.

וּפְתַח עוֹד דֶּלֶת אַל צְפוּנוֹת נַפְשֶׁךָ.

שֶׁב עַל כֻּרְסָתְךָ,

וְהָרְגֶשׁ אֶת חָיֵּיךָ,

כִּי כַּאֲשֶׁר יִתְעַצְּמוּ, יִהְיוּ מֵלֵּאִים.

כִּמְעוֹנוֹת הַחֲסָדִים.

וְעַד שֶׁנַּפְשֶׁךָ תִּבְחַר בִּמְנוּחָה,

יָתוּרוּ עֵינֵיִךָ אַחַר פִּסַּת נָחָלָה.

מֵעוֹלָם לֹא שָׁקַטְתָּ עַל מִשְׁמַרְתְּךָ.

מֵעוֹלָם לֹא הִתְנַחַלְתָּ בְּמוֹשָׁב בַּטָּלָה.

עַכְשָׁו אַתָּה מַרְגִּישׁ כִּי כּוֹחֲךָ קָצֵר,

וְעָלֶיךָ לְהַנִּיחַ לְמַסַּע הַטִּרְחָה.

לֵהָנוֹת מִקֶּסֶם הַבְּרִיאָה,

וְלָנוּחַ עַל זֵרֵי דַּפְנָה.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי