הלב נקרע מהחזה

אש עופרת לקחה אב  ובתו

בלהבותיה המצמיתות שאבה לתוכה חיים.

איך ממשיכים הלאה?

איך  מתנפצת תמונה משפחתית?

מתרסק האושר לארבע רוחות השמים.

איך העיניים מתכווצות מבכי

והרעד הצמרמירי הזה לא מרפה.

הלב נקרע מהחזה

והידיים ממאנות להנחם.

הרגליים כושלות

המילים לא מנחמות.

רק השריקות מחוללות בקצב מטורף

ויש להן מבט שורף

משתק

עם תאווה של רצח בעיניים.

עד מתי אלי?

כל החיים נפרד מקריעה לקריעה

כל החיים נרגיש תלושים

שהקרקע נשמטת

ונשמטת

ונפערת כבור בלי תחתית.

אין תחתית שם למטה

יש רגבים בוכים על גופות של עלמים צעירים

שטרם חוו אהבה

שטרם ידעו אישה

שטרם בגרו.