הַכְּאֵב/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                         25.7.2012

הַכְּאֵב/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

הַכְּאֵב קָשֶׁה מִנְּשֹׂא,

עַד קְצֵה גְּבוּל הַיְּכֹלֶת.

חַד חוֹדֵר כּוֹאֵב דּוֹקֵר,

עַד גְּדוֹת שְׂפַת הַסִּבֹּלֶת.

פֶּסֶק זְמַן אֵינוֹ לוֹקֵחַ,

כָּל הַזְּמַן בְּגוּף קוֹדֵחַ.

אֵינוֹ חָדֵל וְלֹא מַפְסִיק,

כָּל הַזְּמַן שׂוֹרֵף מֵצִיק.

כָּל אָשֶׁר לְאֵל יָדִי,

מְנַסֶּה בְּכָל כּוֹחִי.

לְהַדְבִּיר אֶת זֶה הַנֶּגַע,

שֶׁאֵינוֹ נָח וְלוּ לְרֶגַע.

הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי "בְּתּוֹתָחִים",

עֵרוּי שֶׁל לִידוֹקָאִין קִבַּלְתִּי.

בְּנוֹסָף "קוֹקְטֵיל" גְּלוּלוֹת,

בְּ"פֶרְקוֹסֶט 5 " קִנַּחְתִּי.

הַיּוֹם הָיִיתִי בַּבִּקֹּרֶת,

אֶת הַתְּפָרִים עוֹד לֹא פָּרְמוּ לִי.

שׁוּב גִּבְּסוּ אוֹתִי,

לְעוֹד שָׁבוּעַ שׁוּב זֻמַּנְתִּי.