השיניים השנונות

השן החותכת בבוקר התעוררה

התמתחה לה קלות

רחרחה חלל סביבה

ונחרדה לגלות

שבעליה, אביב, שיכור כלוט.

ליד החותכת נם במיטתו

חברה הניב

שהוער במרפק משנתו

ומשנשאל הגיב:

"אחותי, ניתן בינה באביב"

לחגיגה צורפה השן הטוחנת

שלא כל כך רצתה להתערב

"יש לי בעיות קשות עם החותנת"

בפני השניים שפכה את הלב

ונענתה :"אל תהיי חלבית, זה לא כואב"

המלתעות האימתניות

היו כבר מזמן ערות

ובקולן העמוק מרעידות:

"הראו לנו עכשיו

מי זה מעז לעשות בעיות "

היה קשה, זה לא סוד

והשיניים בהפגנתיות התפזרו סביב

הן לא חפצו עוד

לשרת את פיו של אביב

הן הגישו אולטימאטום שלפיו

רק התנהגות הולמת אותן לשם תשיב.