העולם החדש

כמו תפאורה מושלמת להתמוטטות עצבים

סדר היום כאוקסימורון לתהליכים פנימיים.

בעגלות מיטלטלים עוללים שעוד

ירבו מעללים.

בית הספר מבריק מסכינים שעה

שנשים טהורות מנגבות את הפה

ופרקליטים עורכים את הדין.

עין מתנוצצת מעל חומה

מזמינה אותך להתקרב מתוך רתיעה.

הנשימה נבזזת מתוך ריאות

שחורות וחולות מאחורי צעיף פרווה.

 השנה תמיד שמונים וארבע

והאמת היא זונה אופנתית;

צעירה ממנה עוד תגיע.

העיר גדושת נביאים

וסדר היום ממשיך בשלו

שביעות רצון נעולה תחת האטימות.

כולם סוכנים כפולים.