איזה מדינה.

איזו מדינה. מאת זיגי בראור

תראו לי עוד מדינה בעולם
שבה האנשים כולם
לא מבינים מה קורה,
מה שתעשה, שום דבר לא יוצא.

הלכתי לחנות וקניתי מקרר
שילמתי במזומן שיספקו לי מהר,
הבטיחו לי שבוע, אך מה מצער,
הביאו אחרי חודשיים, למה למהר?

כאן זה נקרא אספקה בזמן,
אבל גם לא בצבע שהוזמן,
וגם מסביב מלא שריטות,
אמרו: לא נורא, אפשר לנקות.

רציתי לברר משהו בעייתי
שאפשר רק במשרד ממשלתי,
עמדתי בתור מעל לשעה
הגעתי לפקידה וכך אמרה:

"אין כרגע טופס, תבוא מחרתיים,
כי גם המחשב לא עובד כבר יומיים."
כשחזרתי אחרי יומיים
הכריזו על שביתה בינתיים.

האוטו לא זז, לא מניע, הלכתי למוסך,
אמרו: "צריך להחליף את המכסה מפח
תשאיר את האוטו רק לשבועיים,
אך אם אין במלאי - ייקח חודשיים."
שילמתי אלפיה וניסיתי להניע,
אחרי שעה כבר התחלתי להזיע,
ואז המוסכניק ברוגע הציע:
"נחליף גם הצמיגים ואולי יניע."

הלכתי לבנק עם סכום גדול,
אמרו: "נקנה לך מניות, היום בזול,
אנחנו כבר נדאג שתרוויח הרבה",
וזה היה מצד הפקידה מאד יפה.

אמרו לי לחזור בעוד כשנתיים
אבל עם משאית, כי אקבל כפליים,
וכאשר באתי להעמיס על המשאית
אמרו: "מה לעשות, אפשר גם להפסיד."

לא הבנתי מדוע לא נשאר כלום
שהרי הבטיחו לי סכום עצום,
אמרו:"הפקידה בבית סוהר, מה לעשות
ואתה די מבוגר לא להאמין להבטחות."

כן, כן, כך זה בארצנו,
מילה זו לא מילה,
הבטחה זו לא שבועה,
ואיש לא יאמר לך תודה,
גם אם עשית לו טובה.

כולם מחפשים צדיקים
ויוצאים רק עם עצבים,
הכל הפוך ומבולבל
קשה כאן, לא קל בכלל.