תהיות

היום בבוקר ישבתי במיטה הזאת , חשבתי עלייך
חשבתי על העובדה שזה היום הכמעט אחרון בחלק הזה של החיים שלי .
אתה בטח תוהה למה חשבתי עלייך ,
בטח , למה שלא תתהה ?
היית כאן באזור לפני כמה זמן , לידע כללי , אין לי הזכות לחשוב עלייך בכלל הרי לא היית איזה חלק פעיל בחיי , אבל היית בהם , זאת עובדה לא איזה 'קראש נעורים' . היית .
נעלמת ומשום מה חלמתי חלום עלייך , חלום בו אתה חוזר ומאז התחושה המוזרה שיש בי לא נעלמת , עד עכשיו לא יכולתי להגיד את זה אבל אלוקים שישמור זו תחושה של ... מוות .
תחושה של קהות , של משהו שכבר לא קיים , תחושה כואבת וחיבור עמוק .
למען האמת אני בכלל לא מצליחה להבין את זה ואני מתקשה לקבל את זה , אני מסתובבת עם פרצופי הלם וחרדה ואני מזיעה זיעה קרה מדיי פעם ביום .
זה משהו בלתי נתפס ואני נשאבת לתוך זה , אני נמצאת בקיפאון  ואני כותבת כדי להודיע לך , איפה שלא תהיה , אני הולכת לישון . ואני מחכה להסבר בחלום .
ועכשיו זה חד יותר , עכשיו זה כואב .