מלחמה

בס"ד

יש איזה רגע בחיים בו מישהי תתהלך ברחוב השקט בחצות , לבדה .
היא תלבש איזו שמלה פרחונית , אוורירית , שמלה שתחמיא לה .
היא תחשוב על איזה בחור , קסום , מופלא , בחור שהוא לא בשבילה .
היא תערוג אליו , היא תרצה אותו , היא תחשוב עליו ולא תרווה את צמאונה .
היא תאהב אותו אבל גם תאהב גם אחרים .
היא עלולה לגלות שלעולם לא הפסיקה לאהוב אותו .
או שתגלה שלאורך כל הזמן , שברה היא את לבו .

יש איזה רגע בחיים בו מישהי תשב בחדר מואר ותכתוב בחצות , לבדה .
היא תחשוב על חייה ועל כתיבתה , עלובה , מקורית , תמהונית .
היא תחשוב על חייה ועל חייו .
היא תחשוב על חייו של איש לא נודע , איש שהוא הרבה מעבר לקו שלה .
היא תכנס תחת שמיכה ותשקע בחלומה .

יש איזה רגע בחיים בו מישהי לא נושמת תחת שמיכה , בחצות , לבדה .
היא חיה אבל לא בכדור הארץ , היא בעולם אחר עכשיו .
היא חולמת על מישהו שיכול היה להיות בעלה .
היא חולמת עליו , על ידו בשערה , על עיניו בעיניה , על רגשותיו בלבה .
היא חולמת עליו ויודעת שכשתתעורר המציאות שוב תכה בה .
היא חולמת עליו והפעם מעזה לבקש אותו בשבילה .

יש איזה רגע בחיים בו אדם נלחם על חייו , על רצונו , בחצות , בכל נשמתו .
היא עשתה זאת הפעם , ביקשה שיבוא הוא לבדו .
היא ראתה פעם מלחמה מהסוג הזה , היא התמכרה אליה .
היום היא יושבת לראות את משחקי הכדורגל יחד איתו .