שוביניסט שכמוני

  שוביניסט שכמוני.מאת זיגי בר-אור

אישה מרבה לחשוב בערבות ימיה
מה עברה בחייה ומה עוד יעבור עליה,
אבל מה שהיה בעבר, למה צריך לחטט
ולמה דווקא כעת?
הרי זה כבר עבר
ומחר יהיה מחר.

לא תמיד, אבל בדרך כלל, למשל
בעיני האישה הבעל זה כמו בצל,
ריח רע מקרוב אבל תאווה לעיניים
וכאשר אתה מתקרב, דמעות בעיניים,
ובכל זאת, טוב לה בעל אפילו כבצל
מאשר זמן רב לחיות בלעדיו בכלל.

עובדה, אמרי לגבר: נמאסת, סע,
לא רוצה אותך יותר, אתה רע,
והוא אכן נוסע וצעדיו לא נראים,
מיד מרגישה שגעגועים מתחילים.

געגועים, לא נורא, זה עובר
אבל כאשר הוא בכלל לא חוזר?
על כן אישה תוציאי מסקנה
והכניסי לראשך את זו השבועה:

"אהיה לו קטנה, אהיה לו צייתנית,
אהיה תמיד חמודה ולא מרדנית,
לעולם אהיה לו זו הקטנטונת,
ובשבילו ורק בשבילו, הזנזונת."

"ספרי לו תמיד הכל ולא לשמור סוד,
עשי כדבריו ושמחי אותו עוד ועוד,
גם אם לפעמים דמעה תרד מעינייך,
תמיד תחשבי שהמלך עומד לפנייך."

"מבטיחה להשתדל, לא ארפה,
הוא בעיניי הגבר הכי טוב ויפה,
ושלא ירחק ממני תקופה ארוכה,
למרות שקרוב גם זו צרה צרורה."

"מאד קשים הם החיים, כן, כן,
אבל יודעת שאסור לי להתלונן,
כי תמיד הרגשתי מאד גרוע
כשהוא לא לידי אפילו שבוע."