שָׁלוֹשׁ מַכּוֹת/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                      14.10.2012

שָׁלוֹשׁ מַכּוֹת/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

הוּא סוֹפֵג מַהֲלוּמוֹת,

כָּל אַחַת שׁוֹקֶלֶת טוֹן.

אֵיךְ כָּל זֶה נָפַל עָלָיו?

לֶאֱלֹהִים הַפִּתְרוֹן...

לֹא הַתְּרִיס וְלֹא קִלֵּל,

הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַאֲמִין.

אֶת הַבּוֹרֵא עָבַד בֶּאֱמוּנָה,

כְּמוֹ "אִיּוֹב" קִבֵּל הַדִּין.

לִפְנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים אֶת בְּנוֹ אִבֵּד,

הַבֵּן נָפַל עַל הַמִּשְׁמֶרֶת.

שָׁלַח אוֹתוֹ לַמִּלְחָמָה,

בָּאָרוֹן חָזַר הַיֶּלֶד.

לִפְנֵי מִסְפָּר לֹא רַב שֶׁל חֳדָשִׁים,

בַּלַּבְלַב חָטַף סַרְטָן.

מֵאִישׁ בָּרִיא לְשֶׁבֶר כְּלִי,

בְּעַקְשָׁנוּת נִלְחַם עִם הַשָּׂטָן.

טֶרֶם הֻכְרַז הַנִּצָּחוֹן,

עוֹד מַכֶּה שׁוּב נָחֲתָה.

בְּ"אֵרוּעַ" הוּא לָקָה,

בְּשִׁוּוּי מִשְׁקָל  וּבַבְּלִיעָה.

לֹא קַל לִרְאוֹת אוֹתוֹ שׁוֹכֵב,

כְּתִינוֹק בְּתוֹךְ מִטָּה.

חֲסַר אוֹנִים וְסַבְלָנוּת,

מִתְפַּלֵּל הוּא לַמִּיתָה.

כּוֹאֵב הַלֵּב דּוֹאֵב מְאוֹד,

כִּי זֹאת אַחֲרִית אָדָם.

לַהֲפֹךְ לִתְלוּתִי וְסִעוּדִי,

בְּטֶרֶם הַלֵּב נָדָּם.