בְּטָהַרָת מִקְוֶוה

בְּטָהַרָת מִקְוֶוה

וְהִנֵה רָאִיתִי עֵץ שֶנִצְהָבוּ עָלַיו

וּמִמְעַל כּוֹכָבִים כְּמוֹ צָעֲדוּ בַּסָךְ

וְרוּח עַל פָּנַיי, כְּנוֹעַם שִׁיר שֶׁל סְתָיו

עֵת אוֹרֶן שְׂבָע יָמִים חָרַק לוֹ נְאֳנָח...

וּבָּאתִי אֶל שָׂדוֹת וְהֵן זְרוּעוֹת שִׁיבּוֹלֶת  

וְקוֹל בֵּין הַּתְלָמִים כְּרִינַת הַּרְגָבִים,

וְלֹא שָׁקָט קִישׁוֹן בְּמֵי הַּמָעַרְבּוֹלֶת

וְלֹא נָדָם קוֹלָם שֶׁל לְהַקָת עוֹרְבִים.

וּמְאוֹרוֹת רִיצְדוּ בֵּין עֲנְנֵי שָּׁמַים

כְּזִירְקוֹנִים בְּלֵיל, טַבְלוּ בִּשְׁבִיל חָלָב.

וְאַף אֲנִי כְּמוֹתָם, נִטְבַּלְתִי פָּעֲמַיים

בְּטָהַרָת מִקְוֶוה, בְּנוֹעַם רוּח סְתָיו.