סיפורים

טור 3 - השבוע שהיה

הנה הסתיים לו עוד שבוע ואיזה שבוע נוצץ זה היה. שבוע שהתחיל באובמה והסתיים לו בבובליל ?
אפילו אני לא מאמין למילה האחרונה שכתבתי, אבל לזה עוד נגיע.
השבוע, גם אם מדובר בלילה חד פעמי ובגלל שגם לנו מותר לחלום, הכרזנו על עצמנו כמדינה ה-51 של ארצות הברית וכמו כל ישראלי טוב עשינו את מה שאנחנו עושים הכי טוב - נדחפנו.
כתבים מכל הרשתות חיו על קפאין ואדרנלין מטורף למרות שאחרי כל כך הרבה שעות לא באמת איכפת להם אובמה או רומני העיקר שיזכו לשינה טובה ומתוקה. כל אמריקה בתוספת ישראלית קטנה וחמודה חיכינו בציפייה הרי הטריילר הבטיח את מערכת הבחירות הצמודה ביותר בכל הזמנים לא ? הבטיח הרבה וקיים מעט כי כמו בהרבה מקרים הטריילר היה מותח יותר ממה שקרה בפועל.
ואחרי לילה שלם ללא שינה ומציאתי מנמנם בשירותים זה נגמר. לא מתח, לא אקשן אלא תבוסה, אולי לא מוחצת כמו זאת של 2008 אבל בכל זאת. אובמה הוא הזוכה הגדול בנשיא נולד. למרות שהכל היה נגדו הוא זכה וסיפורים כאלה אנחנו אוהבים.
איזה אושר, איזה שמחה ובשעה 9:00, כשכבר הייתי כל כך עייף ששכחתי איך קוראים לי - גבירותי ורבותי הכינו את הממחטות וקבלו במחיאות כפיים סוערות את נאום הניצחון.
כמה רגש היה בו וכמה עוצמה - מאז הנאום של מרטין לותר קינג לא התרגשתי ככה, גם אם בזמנו לא הייתי בדיוק בתכנון של אף אחד, ובכל זאת עם הציניות בצד הנאום הפך אותי למאמין גם אם ל-20 דקות בלבד.
שאלתי את עצמי איך הם עושים את זה כל פעם מחדש ? איך זה יכול להיות שהבחירות בארצות הברית מרתקות אותנו יותר מאלה שכאן אצלנו ? הסוד הוא בסטייל.
נכון שהכל נשמע הרבה יותר טוב באנגלית ובכל זאת איך זה שבשביל אובמה, קלינטון, בוש, מקיין אני אקום ולא אפספס אף עימות כל הדרך אל הקלפי ובשביל מנהיגנו אין מצב שאני אפספס שנת צהריים.
הכל מתחיל ונגמר בסטייל האמריקאי, ברעננות הזאת שאנחנו כל כך חולמים עליה.
הכל יותר גרנדיוזי, שובר הקופות מספר אחת בעולם. אז נכון שזה נשמע טוב יותר באנגלית אבל יותר מכל שם פוליטיקאים זוכים לכבוד - בטח המנצחים אך גם המפסידים. פה אנחנו מדברים שינוי, צמאים לו אך הדברים מתנהלים כאן כשכונה ובגלל זה אנחנו רק חולמים באנגלית ולא ממשים אותו.
אז זהו הסתיימו הבחירות ואם עד אתמול חשבתי שזה השיא של השבוע גם אני יודע להודות בטעותי וכששמעתי שיוסי בובליל מצטרף למפלגת "כלכלה", שעד אתמול לא ידעתי על קיומה נשבע לכם, הבנתי.אחרי האח הגדול וי אי פי והישרדות וי אי פי זה רק הולם שיהיה בארצנו בחירות וי אי פי ( קשת כבר חתמה על בלעדיות הפורמט ) . ואחרי שסתיו שפיר הלכה ל"עבודה", ניקול ראיידמן תקמבן את דרכה ל"ליכוד ביתנו" זה רק טבעי שגם יוסי "הדורבן" בובליל ירוץ לכנסת.
זה נהיה טרנד כזה. וואלה אם רק הייתי סלב ואנשים היו יודעים מי זה נסי אתם יודעים כמה הצעות הייתי מקבל ?
שלי , ביבי, ציפי, זיבייייייייייייי אבל מה לעשות ההרשמה כבר הסתיימה ונצטרך לחכות לעונה הבאה ומי יודע אולי אקים מפלגה משלי ובגלל שאני יודע שבובליל הקדים את זמנו ולא יזכה להערכה לה הוא "ראוי", אצלי הוא יהיה מספר 2 במפלגה וזאת הבטחה.
לפני סיום אני רוצה לדבר בלי ציניות, בלי סרקזם כי זה לא נושא מצחיק בכלל ולמרות שזה היה באוויר. אתמול פוטרו המוני עובדים של עיתון מעריב - אם אתם שואלים אותי זוהי תחילת מותה של העיתונות הכתובה. אני יודע שאנחנו חיים בעולם שסובב סביב קידמה והעיתון נהיה שווא ערך לעובד מבוגר שזורקים אותו לטובת צעיר, רענן ואטרקטיבי. זהו יום שחור לכל כותב ותעודת עניות לכולנו ואם לא נזהר יום אחד נהפוך כולנו לאפליקציה אחת מיני רבות.
 

תגובות