טור 4 - עמוד עשן

הכל התחיל נינוח, רגוע . אני בכלל רציתי לדבר השבוע על מוזיקה אבל ברגע אחד הכל השתנה.
הגיעה הידיעה שחיסלנו את רמטכ"ל החמאס וכמו במשחקי ווידיאו זה לא היה סתם חיסול זה היה בול פגיעה. חשתי תחושה שהייתה רדומה אצלי כבר הרבה מאוד זמן - תחושת גאווה.
אמרתי לעצמי סוף כל סוף מישהו מתעורר בבית הזה, אך עם התחושה הזאת קמה אצלי תחושה נוספת - תחושת הפחד. שנים שגיבורי הדרום חיים בפחד, בחרדה מוצאים את עצמם יותר שעות בממ"ד יותר מבכל מקום אחר ואף אחד לא עושה כאן כלום ! שנים שהגיבורים הללו מרגישים כבן הננטש ע"י הוריו ובמקום הזה הוא הכי חשוף, הכי פגיע והנה התעוררנו. יש מי ששומע, יש מי שמקשיב ואחרי כל כך הרבה זמן סוף סוף התקבלה ההחלטה להחזיר את זוג הביצים שאיבדנו כמדינה כבר מזמן ולהראות להם מי כאן הבוס. להראות שאנחנו לא מ-פ-ח-ד-י-ם.
מי הם שיכתיבו לנו תסריט משלהם על איך החיים שלנו יתנהלו ? מי הם שישחקו בנו כמריונטות מפוחדות שמתפללות רק לקום ולראות את יום המחר ? מי הם בכלל ?
הדבר הבעייתי בכל ההקדמה הזאת שעם כל הכבוד ויש המון כבוד לפעולה, לכל פעולה יש פעולת תגמול וזה לא באמת משנה להם שאנשים נהרגים כאן כמו זבובים וכל הניצולים הנותרים הופכים לחרדים - לא כאלה שמרביצים תורה כל היום אבל הם בהחלט מתפללים.
אם אנחנו סוף סוף מעיזים להרוג להם פעם ביובל איזה אחמד אבו זיבייי או מחמוד אבו טיזיייי, הם כבר ידאגו להפוך את החיים שלנו לגיהנום פלוס. ואתמול הגיהנום היה חוצה גבולות כאשר הגיע לא רק לגיבורי הדרום אלא גם כנורת אזהרה לבועה התל אביבית.
עכשיו כולנו גיבורים, כולנו מפחדים, כולנו שבויים בתוכנית הנצפית בטלוויזיה - "עמוד ענן".
עכשיו מה זה "עמוד ענן" ? נכון יותר לומר "עמוד עשן" והבעיה בתוכנית הזאת שכל המדינה משתתפת וכאן אין פרסים, אין כרטיסים זוגיים, אין כאן מכונית, אין כאן כלום חוץ מפחד.
אי אפשר שלא לחשוב על כל אלה שחיים להם מעבר לים ושמחים כשאנחנו טובעים בו.
הייתי מזמין אותם לצימר מפנק בישראל, כמובן לא לפני שנארגן להם מפגש עם נערת הפיתוי הציונית נועה תשבי, וכשהם יגיעו לכאן נארגן להם פעילויות כאלה מגניבות עם אזעקות וצבע אדום ככה שכשהם יחזרו הם יוכלו לספר לחבריהם איזה כיף פה ושיש לנו מסיבות משהו אש.
הסופ"ש הקרוב הולך להיות קרוב לוודאי טעון ומלא באקשן. עכשיו זה אולי מאפיינים טובים לסרט אבל לא למציאות ולמרות שפעולה זו היא חשובה מאין כמוה ההשלכות שלה מפחידות ואני יודע שלא רק אותי.
אז לסיום אני רוצה להביא משהו אופטימי, כי זה משהו שכולנו זקוקים לו כל יום בטח בימים כאלה, ציטוט של המנהיגה הרוחנית ופעילת השלום פיס פילגרים שאמרה " אם תבין עד כמה המחשבות שלך עוצמתיות, לעולם לא תחשוב מחשבה שלילית".
אז למרות הכל אל תחשבו מחשבה אחת שלילית גיבורים וגיבורות ולא משנה אם אתם מהדרום, מהצפון או מהמרכז תשמרו על עצמכם ושתהיה לכולנו שבת שקטה.