אהבה היא התמכרות.

פעם בוני אמרה לי שזו התמכרות,אז לא הקשבתי לה,היום אני חושב שהיא צדקה.

"אתה כמו קלפטומן." היא אמרה. "כמו נרקומן,רוצה את זה עד מחנק וזורק הכול כשזה פג ."

זו לא הפעם הראשונה,התשובה כבר הייתה מוכנה.

"זה לא ככה,זה בכלל אחרת את לגמרי טועה."

מיד הייתה נעמדת באותה עמידה של עליי לא תעבוד,עם ידיים על המותניים והרמת הגבה.

ובנינו אם להיות כנים לכל אחד מאיתנו יש התמכרות למשהו אם נסתרת או גלויה אם מסובכת או צפויה.אם למרוצי סוסים או כלבים אם למכונות או קלפים,יש כאלה שחיים על הקצה והולכים על הרולטה הרוסית שלא יצפו אחרי זה אם יגמרו בתוך שקית.יש כאלה שמכורים גם לסם מזריקים ומסניפים כל דבר קטן ויש גם את אלה שחולים על שליטה אם בניקיון בעבודה ואפילו במיטה עם כל הרצועות השוטים המקלות והאזיקים ועם קוד ידוע מראש למקרה שהם נחנקים.אבל אני רחוק שנות אור מכל זה ובוני יודעת ולכן בגלל זה היא אותי משגעת.אבל מכור אני כן ואת זה אני יודע רק לדבר טוב ופחות משגע,אז נכון זה קורה הרבה ובכמויות לא קטנות אבל מה לעשות שכך בחרתי לחיות,הלב הדופק בחוזקה או מחסיר פעימה הפרפרים בבטן ריח הפרחים שבגינה לשים לב לכל דבר וסתם פתאום לחייך,לקפוץ מצד לצד עד שעל הרגל הלא נכונה אתה דורך ואז לברוח משם בריצה ולצרוח לשמיים,לשלוח לך הודעה ולהשתוקק כבר לצהריים אז ניסע רק שנינו יחד אל הצימר בגליל שם נרקוד עד אור הבוקר ממש כמו שאומר השיר ואז נחזור חזרה כל אחד לדירתו ואני אתמכר שוב מחדש אל האחרת שתבוא.