מְטוּטֶלֶת/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                                  13.1.2013

 

מְטוּטֶלֶת/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

 

הַחַיִּים הֵם מְטוּטֶלֶת,

שֶׁל סְעָרָה וְשֶׁל אִי שֶׁקֶט.

מַצַּב הָרוּחַ  מִשְׁתַּנֶּה,

כְּמוֹ בְּשַּׁבְשֶׁבֶת.

 

פַּעַם לְמַטָּה פַּעַם לְמַעְלָה,

פַּעַם מַהֵר וּפַעַם לְאַט.

פַּעַם בְּרַעַשׁ פַּעַם בְּשֶׁקֶט,

פַּעַם הָרַבָּה וּפַעַם מְעַט.

 

יֵשׁ יָמִים שֶׁל רֹגַע,

יֵשׁ יָמִים שֶׁל שַׁלְוָה.

יֵשׁ יָמִים שֶׁנַּחַת ,

יֵשׁ יָמִים סְעָרָה.

 

מִתְנַהֲלִים אָנוּ וְנָעִים,

כְּמוֹ הָיִינוּ כַּסְפִּית.

וְאָנוּ פּוֹעֲלִים וּמִפְעִלִים,

כַּאֲחוּזֵי תְּזָזִית.

 

אָדָם צָרִיךְ לְהַפְעִיל,

הַרְבֵּה שִׁקּוּל דַּעַת.

בְּיָמִים שֶׁל עֶדְנָה,

לִרְווֹת מְעַט נַחַת.

 

לֹא לְבַזְבֵּז כּוֹחַ לָרִיק,

לָקַחַת פֶּסֶק זְמַן לְיָמִים "סַגְרִיר".

לֶאֱגֹר כּוֹחוֹת לְהִתְרַעֲנֵן לִפְעָמִים,

לְנַהֵל אֶת הַזְּמַן שֶׁמְּנַהֵל לָנוּ אֶת הַחַיִּים.

---