הוא מאמין כי אמונות האדם וערכיו הם המוצא שלו לשלמות עצמית. כאשר אדם פועל על פיהם, העצמאות ממלאת אותו והוא מרגיש את ייחודו. אדם שלא מתפשר עליהם ונשאר נאמן לעצמו ייטיב עם עצמו. הבעיה היא כאשר הסביבה של אותו אדם מונעת מערכים שזרים לו ומעבירה עליו ביקורת בשל כך. אז עליו לבחור בין מה שהאמין בו לבין דרך החיים שהחברה משדרת לו שנכונה. המפתח הוא לדעת לשלב בין הביקורת לאמונות האישיות, לשים את האגו בצד ולהודות בטעות, לקחת את הביקורת לפרשנות שהכי מתאימה לנו, לבצע את השינויים שנכונים לנו ולהישאר אנחנו תוך הודאה בשינוי – זהו פיליה אנקל בחור משכיל, המעניק מחשבות עמוקות על החיים, ויש לו תובנות רבות בנוגע לבני האדם שאנחנו.
הזרקור הזה מוקדש לו.
1-בעקבות שירך "אהוב יקר," – מהי למעשה בקשתה של האוהבת.
האוהבת מבקשת קשר שבנוי מתחושות חיוביות בלבד. זוהי בקשה לאושר תמידי, לאהבה ללא קשיים, להרגשה מושלמת ועילאית. כאשר אהובה מגלה חולשה בפניה, מתרפק ומפר את שלוותה, היא מוכנה לוותר על כל מה שביניהם למען טובתה האישית ומפנה את גבה אליו. היא מסרבת להתמודד עם השוני הפתאומי שמתחולל בפניה ונזכרת בשאר תחומי החיים שלה שמקבלים משקל כבד כתירוץ. זהו שיר ביקורתי.
2-האם אתה מאמין באהבה ממבט ראשון?
לדעתי, הרעיון של אהבה ממבט ראשון מתפספס בקרב הציבור הרחב. ההנחה הרווחת היא שמשמעו להתאהב במישהו ברגע שרואים אותו. רבים מאמינים בזה בגיל מוקדם, מתפקחים למציאות של אכזבה ומניחים שהמציאות קשה הרבה יותר מהאגדות ששמעו בצעירותם.
מבחינתי, אהבה ממבט ראשון תיתכן ברמה של מפגש מבטים אקראי שמרגיש פתאומי, נעים ונכון. לאחר מכן יכולה להתפתח אינטראקציה גבוהה, סוג חיבור מיוחד שלא מרגישים בדרך כלל בשיחה עם אדם חדש. האהבה יכולה להתחיל ממבט, אבל המבטעצמו אין פירושו אהבה.
3-האם לדעתך לכל אחד מאתנו יש בן/בת זוג מיועדים, זיווג משמים?
הרעיון הזה אומנם מאוד רומנטי ומזמין, אך ניסיוני הצעיר מלמד אותי אחרת. אני חושב שיש לנו מספר רחב של בני זוג מיועדים, שהכול תלוי מאוד בנסיבות בהן מכירים ושקיימת אפשרות לחיות חיים מאושרים עם אנשים שונים. אם היה לנו רק אדם אחד שלו יועדנו בכל מדינות העולם, רבים מהזוגות המושלמים האלה לא היו נפגשים. אנחנו לומדים משהו מכל בן/בת זוג שנופל בחלקינו ולדעתי, הזיווג השמימי מגיע לאור הניסיון הזה, לאור התהוות האישיות שלנו עד לכדי התאמה לחצי המשלים, המאתגר, התומך והמרים, או בעל כל סגולה אחרת שאנו מגבשים בדעתנו כמקור לזוגיות אולטימטיבית.
4-אהבה ואכזבה – שני מושגים צמודים בהכרח?
בנסיבות החיים הנוכחיות שלי אני מתפתה להשיב בחיוב, אך האופטימיות שבי עדיין מאמינה שישנה אהבה שסופה אינו באכזבה. אני כמעט שלם עם כך שההתאהבות היא בהכרח בת חלוף (אם מישהו חושב אחרת, אשמח לעדכון) אך קיימת בי אמונה שאושר בחיי זוגיות, קשר הרמוני ונעימות הדדית רצופה יכולים להימשך עשרות שנים.
5-מהי אהבה נכזבת ולמה היא גורמת בהמשך חיינו?
בחיי, האהבה הנכזבת היא מוטיב חוזר. מגיל מאוד מוקדם נכוויתי ממנה ומאז אינני אותו האדם. כנראה שאהבות נכזבות מפתחות בנו ערגה לבלתי מושג, תחושת בדידות מוגזמת, ריקנות שמכבידה על חיי היום יום ותלות רגשית ברמה לא בריאה. כל זאת עד שאנו פוגשים באדם הנכון ביותר לבלות איתו את שארית חיינו. האדם שהפחד לאבדו מתנחם תמיד בנוכחותו ולא מכביד עליו.
6-נאמנות בזוגיות, האם היא הכרחית?
כל זוג ומה שמתאים לו. הדבר החשוב ביותר בתחום הנאמנות הוא לא לשקר. הכנות יכולה להוביל אותנו למקומות מפתיעים מאוד. ברגע שכל הקלפים על השולחן ואנחנו יודעים מי עומד מולנו, זו הבחירה שלנו האם להסתגל או לא. יש המאמינים שרק הנאמנות מובילה לתחושת ביטחון ושבה כרוכה האהבה האמיתית, בעוד אחרים יטענו שפתיחות מינית מונעת קנאה ושהליטוף האוהב, החיבוק המצמיד, המילה היפה, המחווה המרגשת והנשיקה המחממת הם אלה שמגדירים את האהבה, בעוד המין הוא פורקן לדחף אחר לגמרי ואינו מהווה מדד לקרבה רגשית.
7-והקנאה – היכן מקומה.
הקנאה מובילה אותנו לויכוחים, לעיוורון, לשיפוט מוטעה ולמסקנות שאינן תוצאה של מחשבה שקולה. כשאנחנו מקנאים, הראש עובד שעות נוספות, האנליזה המחשבתית מונעת מפחד ופעמים רבות להתעלמות נקודתית מהאדם איתו אנו חולקים את חיינו. אנחנו שוכחים את האמון שנתנו בו, את האישיות שלו ואת הניסיון שלנו איתו, את מה שחווינו איתו ואת הידוע לנו עליו. החשש לאבד אותו לטובת מישהו אחר גורם לנו להשתמש במילים חריפות וקשות, למעשים קיצוניים, לחוסר הקשבה ולחשדנות מוגזמת. אם זה היה תלוי בי, הייתי מעלים את הקנאה מעל פני האדמה.
8-במה באה לידי ביטוי נאמנות האדם כלפי עצמו, לערכיו, לאמונות שלו?
אמונות האדם וערכיו הם המוצא שלו לשלמות עצמית. כאשר הוא פועל על פיהם, העצמאות ממלאת אותו והוא מרגיש את ייחודו. אדם שלא מתפשר עליהם ונשאר נאמן לעצמו ייטיב עם עצמו. הבעיה היא כאשר הסביבה של אותו אדם מונעת מערכים שזרים לו ומעבירה עליו ביקורת בשל כך. אז עליו לבחור בין מה שהאמין בו לבין דרך החיים שהחברה משדרת לו שנכונה. המפתח הוא לדעת לשלב בין הביקורת לאמונות האישיות, לשים את האגו בצד ולהודות בטעות, לקחת את הביקורת לפרשנות שהכי מתאימה לנו, לבצע את השינויים שנכונים לנו ולהישאר אנחנו תוך הודאה בשינוי.
9-אילו ערכים אנושיים חובה עלינו למלא כדי לזכות בתואר: בן אדם?
מבחינתי, על האדם קודם כל להודות בכך שהוא חי בחברה, שהוא לא לבד בעולם, שכל מי שמסביבו שונה, שיש להתחשב בשוני הזה וללמוד להסתדר איתו, כאשר הימנעות מתקשורת היא גם דרך הסתדרות. אינני פציפיסט, אבל אני כן מאמין שאם ההיסטוריה האנושית היתה מתנהלת עם יותר מחשבה רחבה ועם פחות רצון לשלוט ולהשיג כח, המלחמות לא היו נחוצות כלל וכלל. אנחנו רק מזיקים איש לרעהו. היהירות שלנו גורמת לצרות. הגאווה בכך שאנחנו מי שאנחנו, הרצון לכפות את רצונותינו על אחרים על מנת להשיג יתרון ולחוש עליונות מחוללים זוועות שלא תתוארנה.
בן אדם הוא מי שלא פוגע בזולתו. שמוכן לשמוע את דעת האחר, שחושב על מעשיו והשלכותיהם, שמפריד בין ייחודו האישי לבין השפעות חיצוניות ושפזיזותו לא גורמת לו להרסנות קיצונית.
10-ספר לנו על עצמך-קורותיך.
אני יליד ברית המועצות לשעבר. עליתי לארץ בגיל שש. גדלתי בפתח תקווה ובמודיעין. עזבתי את בית הוריי בגיל 21. למדתי ספרות אנגלית באוניברסיטה, עבדתי במגוון עבודות זמניות, חלקן מתסכלות, חלקן מהנות, חלקן מקדמות, חלקן סתם מעבירות את הזמן. מגיל מוקדם נהניתי לכתוב. אני טיפוס יצירתי גם במספר קטן של תחומים אחרים ומאוד אוהב מוזיקה ואת השפה העברית והאנגלית. אני אוהב להרהר במתרחש בחיי ובחיי אנשים אחרים. לאחרונה, מערכות יחסים בין אנשים הן מה שהכי מעניין אותי כנושא לשיחה, לקריאה או להתנסות. הכיוון שלי בחיים הוא לחוות. אני חש- משמע אני קיים. כשאזדקן ואביט אחורה, אהיה מרוצה אם אזכר בחוויות עשירות, באנשים שעזרתי להם בצורה זו או אחרת, במאורעות הססגוניים והאפלים כאחד, הכואבים והמשמחים כאחד, שיצא לי להשתתף בהם, לטוב ולרע, ובחותם שאולי אשאיר לבאות.
11-מהן שאיפותיך לעתיד.
כאמור, אני רוצה לחוות את החיים על צדדיהם המגוונים. אם אהיה כנה עם עצמי, אגיד שכסף, עבודה ולימודים למען תעודה אינם מה שמוביל אותי, אינם מה שחשוב לי באמת. עם זאת, אומרים שיש לנחות על כדור הארץ מדי פעם, אז אסיים את לימודיי הנוכחיים, אנסה להתקדם מקצועית באופן שיספק אותי כלכלית וכשאמצא אהבה, אשדרג את תוכניותיי ושאיפותיי בהתאם למושאה.
12-האם בעיר הגדולה תל אביב הבדידות מורגשת ביתר חדות.
מצד אחד, חיי החברה בתל אביב עשירים ומגוונים, תושביה שונים ומשונים, טיפוסיה רבגוניים וקיים בעיר יופי ועניין שיספקו גם את המתבודד אם רק ידע להביט. מצד שני, העומס האנושי, ההמולה הסחרחרה, לדברי מאיר אריאל, עלולה לסחרר אותנו ולגרום לנו לרצות להסתגר בבדידות. אני חושב שבכל עיר גדולה הבדידות עלולה להעיק באופן חד יותר. ההמון מסביב מטיב איתנו מאוד כשאנחנו במצב הרוח הנכון. הוא מוכן לקבל אותנו כשאנחנו מוכנים לקבל אותו, אך הוא עשוי גם להעיק עלינו ולהמאיס את עצמו עלינו. אז השטחיות של נושאי השיחה ההמוניים, למשל, מורגשת ביתר חדות, אנו תוהים מה מוצאים מרכיבי ההמון בכל זה, כיצד הם יכולים להמשיך את הקיום חסר הפואנטה וכיצד הם לא רואים עד כמה הם מגוחכים.
מעולם לא גרתי בכפר, אך כנראה שאחווה בדידות עוצמתית יותר לאחר שביליתי את רוב שנותיי בערים. יתכן מאידך שאני, או אדם שנולד וחי בכפר, ישמח בחלקו וימצא את היתרונות שבפרטיות, בשקט, במינימליזם, בפסטורליות וברוגע שיש לו להציע.
13-מהי חברות אמת בעיניך, ובמה היא באה לידי ביטוי.
חברות אמת היא הנכונות לתמוך בחברך שנים על גבי שנים, הרצון הכנה להקשיב לו ולפעול למענו, לוותר למענו, למצוא את הכוח שלא ידעת שיש בך, לעשות את המיטב המונע מאכפתיות, לתרום מניסיונך ולהתאימו לחברך.
14-אם היה לך מכחול באיזה צבע היית צובע את תחושותיך ואת העולם כולו.
פלטת הצבעים של העולם מורכבת מגוונים של כל הצבעים הקיימים, בתוספת מספר צבעים נוספים שטרם ידועים לציירים. צבעי הפלטה האישית שלי התחלפו עם השנים, נוספו ונמחקו, התערבבו והותזו, נזלו והתקשו.
15-האם אתה מאמין במזלות, אסטרולוגיה (בהתייחס לשירך ("מזל סרטן").
האמת היא שאני יודע מעט מאוד על התחום. מעולם לא התעמקתי בו מפני שלא הצטייר בפניי כרציונאלי. יתכן שיש בו ממשות, אך הוא אינו הגיוני לי. יתכן שתאריך ההיוולדות משפיע על אופי האדם וקובע במידה מסוימת את ההתאמות הזוגיות שלו ויתכן שמצב כוכבי הלכת קובע דפוסים בקרב קבוצות של אנשים שמעולם לא הכירו אחד את השני, אך המציאות שהתהוותה לנגד עיניי מספרת לי שאלה נקבעים בעיקר על פי גנטיקה של דורות קודמים, על פי ניסיון חיים, מחשבה וחוויה. לחוויה שעברתי בעקבותיה כתבתי את השיר היה מעט מאוד במשותף עם האסטרולוגיה, אך עוצמתה הדהדה באופן מיסטי למדי והרגשתי בר מזל.
16-מה מקומו של האלוהים בחייך.
ראשית, אני אדם חילוני. כך חונכתי מילדות, כך אני רגיל לחשוב וזו הדרך שמובילה אותי. יש בדת משהו יפה, היא שומרת על ערכי אנוש, מעניקה לחיים סיבה ומשמעות ומאחדת בין אדם לרעהו. עם זאת, היא גוררת עמה את סוגי הרוע הגדולים ביותר, גורמת לעיוורון ולקנאות משמידה. האלוהים שלי הוא כנראה המצפון שלי. אני חש שלם עם עצמי כשאני יודע שפעלתי לפי מה שאני רואה לנכון. אני מביט בהשלכות של פעולותיי ולומד מהן, מנסה להשתפר כבן אדם ולרוב מצליח. מכיוון שלא היו לי סיבות להאמין שהחיים ממשיכים לאחר המוות, אני רואה בהקדשתם לדת ולעבודת האל ריקנות מסוימת, קו מקובע. אני מאמין שאדם מסוגל להיות צדיק גם מבלי להיות דתי, שהעבודה החשובה באמת היא העבודה שלו עם עצמו, שהטוהר ודרך הישר יכולים להיות מושגים בינו לבינו, גם מבלי קשר לדת.
17-מהן התכונות האהובות עליך ביותר אצל בני אדם.
אמפתיה, איכפתיות, תבונה, היכולת לקחת צעד אחורה ולא להתעקש על שלך, העמדת עצמך במקום האחר וניסיון להבינו: כתוצאה מכך יעלם הכעס והשיפוט המוגזם, מתן כבוד, סבלנות ואיפוק, חוש הומור ושמחת חיים.
18-מהן התכונות שאתה הכי פחות אוהב?
גאוותנות, ראוותנות, התנשאות, שחצנות, החשק לפאר ולהאדיר את הישגיך, הנכונות לרמוס את כל הנקרא בדרכך למען התקדמותך האישית, צעקנות חסרת פרופורציות, בוגדנות, חמדת בן או בת זוג של מישהו אחר, העמדת עצמך כמרכז הצדק ודעתך כדעת השלמות.
19-אם לא היית אדם מה היית בוחר להיות?
הייתי בוחר להיות יצור שיודע הכול. ממש כך. הייתי רוצה להבין את כל המתרחש, להיות למוד ניסיון עד כדי כך שאדע תמיד כיצד לפעול. הייתי רוצה לשלוט ברגשותיי ולחוות תמיד את מה שאבחר לאותו הרגע, להתקיים כרצוני לאחר שהכרתי את כל מה שקיים ולדעת לחזור לשם כשארצה על מנת להכיר ולחוות את הכול מחדש, ביתר שאת ובמודעות מלאה.
חמשת היצירות האהובות ביותר על פיליה
ואלס גרוטאה
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=82056
את השיר כתבתי אחרי חוויה שעברתי בטיול לצפון עם חברים טובים. אלה היו ימים קשים עבורי כי הייתי בתהליכי פרידה מחברתי למשך יותר מחמש שנים. כמובן שאני נשארתי ער אחרי שכל החבר'ה נרדמו. שכבתי על המחצלת מוקף באוהלים. הזרקורים של אתר המחנאות היו מרוחקים מספיק כדי שאוכל ליהנות מראות טובה של שמי הכוכבים. הרגשתי ריקנות ואדישות כאחד, חוסר חשק ופסיביות. האזנתי באוזניות לדיסק הופעה של ברי סחרוף, ארקדי דוכין ואהוד בנאי. הדיסק היה מוכר לי, אך את השיר "ואלס הלטאה" שתירגם דוכין מולדימיר ויסוצקי וביצע ברי סחרוף מעולם לא שמעתי כפי ששמעתי באותו הלילה. כל מילה מילאה אותי, חשתי הזדהות עם הדובר וחייכתי לעצמי חיוך עצוב של "ככה זה."
מתוכך שלם יפציע
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=86452
לרוב אני כותב על מערכות יחסים של בינו לבינה, מפני שמהן אני שואב את מיטב האנרגיות שלי, האכסטזה והכאב. הפעם הצלחתי להתנתק מהקיבעון הזה ולכתוב שיר על החיים באופן כללי, על הדעה שלי לגבי מיצויים, דרכם והאפשרויות העומדות בפנינו.
מה שאיננו שם
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=82020
אני חושב שהשיר הזה הוא במיוחד לא רע, כי המילים המועטות בהן השתמשתי קמו לתיאור מעורר מחשבה. השיר מדבר כנראה על שפת גוף, על לקרוא אנשים מעבר למילים ולנימת הדיבור שלהם, על לראות את משמעות הרמזים והתקשורת הסמויה בין אנשים, על האפשרות לרמה אחרת של דו-שיח.
רעד מובן
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=83558
כמו גם מספר שירים אחרים, "רעד מובן" מספר את סיפור ההתאהבות הכי חזקה שלי. זו הייתה הפעם הראשונה שהיא ביקרה אצלי בדירה ונשארה ללילה. אני נזכר באנחה ברגעים העילאיים שחוויתי איתה אז ובתקופה שהתמזל מזלי לבלות במחציתה. אלה חוויות שאקח איתי לכל החיים כי עוצמתן לא משתווה עבורי לדבר.
מעגל
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=85745
הכאב של הפרידות מאהובות לבי, כמו גם של האהבות החד- צדדיות שכלל לא זכו למימוש, גרם לי להרהר רבות בכמה הצרה הזו מעגלית. התאהבות היא כמו התמכרות לפעמים ויש בי הרבה כעס כלפי עצמי על ההתמכרויות האלה, לכן גם המטפורות הקשות. ישנה חזרה, דפוס מסוים, התענגות על תחושה, הערצה סומא כמעט כלפי בן אדם, רצון עז לבלות במחציתו ואיפשהו כאן נכנס גם האגואיזם. מאבדים את חבלי האחיזה, נופלים לתהומות שקשה לצאת מהן, אך כשיוצאים אומרים שזה היה שווה הכול ותמיד מוצאים אדם חדש לחוות איתו את כל האושר הזה. כל הרגעים היפים נושקים גם לטמטום. מצחיק וטראגי להסתכל על זה ככה.
