יְמָמָה/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                             27.1.2013

יְמָמָה/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

הַיּוֹם נָטָה לִגְוֹעַ,

לְהֵאָסֵף אֶל תּוֹךְ עַרְבּוֹ.

אָדָם רוֹצֶה לָנוּחַ,

מִיֶּגַע עֲמַל יוֹמוֹ.

הַיּוֹם נָטָה לָרֶדֶת,

הִגִּיעָה שְׁעַת שְׁקִיעָה.

לַיָּם יָרְדָה הַשֶּׁמֶשׁ,

אֵת אוֹרָה כִּבְּתָה.

הַיּוֹם גָּוַע מִכְּבָר,

עוֹד יוֹם הָלַךְ לִישֹׁן.

לֵיל כּוֹכָבִים הֵחֵל,

אָדָם עָלָה עַל יְצוּעוֹ.

עֶרֶב לַיְלָה וְיוֹם,

שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים.

אָדָם  לַעָמֵל יוֹלָד ,

לְשַׁחַר יוֹם חָדָשׁ יַשְׁכִּים .

וַיַּעַשׂ אֱלוהים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאורות הַגְּדולִים:  

  אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדול, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם,  

 וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. 

(בראשית א)