הבית הישן בעיראק

3-הבית הישן  בעיראק

   מסיפורי זכרונות הילדות היפים של אמא.

       מרוב הבתים השכונתיים הדומים להפליא אחד לשני, את הבית של אימי היה קשה למצוא בשעת לילה מאוחרת מאד. אך בשעת בוקר היה הבית מופיע במלוא יופיו והדרו לצד קבוצת הבתים הנאים לצידו. על שער הכניסה הכבד מפלדה התנדנדה ידית ארגמן הנוקשת בהמון ומבקשת בחדווה לפתוח את שער הכניסה לכל באי המשפחה. ולאחר שנכנסים מופיעה במלוא הדרה חצר גדולה העמוסה באבני חמר צורתיים המרכיבים את דפנותיה המכותרים בגדרות ובפינות חמד קטנות.

      בתוך הבית תשעה חדרים, שני מטבחים, שירותים ופינת רחצה. אחרי עלייה דקה של שלוש מדרגות מסוגננות נכנסים לבית הרחב, העמוס ברהיטי עץ כבדים, שטיחים ומרבדי צמר צבעוניים וססגוניים המסמלים או מציינים אבני דרך וזמן בחיי המשפחה והעדה כולה. לצד גרם המדרגות העולה לגג הפרטי, ניתן להיכנס לחדר שירותים ורחצה מרווח, ואף ניתן לדמיין את אותם ימי שישי כשסבתא הייתה מניחה את ה"פיילה" הגדולה על הפיתליה כדי לחמם מים רבים אשר יספיקו לרחיצתם של כל בני המשפחה.

     אל הבית הנאה היו מגיעים גם חברים ומכרים של האב מרדכי, גם ערבים היו מגיעים, ובידיהם מתנות והגיגים כדי לכבד ולשמח את האיש שהיה ידוע ומקובל בעיר. כך גם לפני חתונתה של בתו חיה, היו באי העיר במשך ארבעה  עשר ימים, מגיעים על גמלים כשבאמתחתם מנחה עבור הכלה ובני משפחתה.

     ובימי הקיץ החמים היו בני המשפחה, וכמו שאר דיירי השכונה, לוקחים את המזרנים, ועולים לגגות על מנת לישון שם וליהנות מצינה נעימה אשר הייתה מתגנבת מדיי פעם ומנערת אותם לרגעים משנתם, בלילות הקיץ החמים...

     בארץ מדברית רדופת רוחות קדים, משתעשעים ומשתובבים ילדי השכונה הציורית בעיר מוסול. בניהם גם זהבה הקטנה, אשר 

הייתה נהנית תמיד מאוצר היופי העתיק אשר השאיר בה זכרונות לתמיד.

הבית הישן

אופק המדבר פורש צעיף,

והנהר נאנח בהקלה.

עת עדרי עננים מעל חולפים,

מבצבצים פיסות שמיים.

והבית הקט עומד בלאט,

בצל רחובות וסבכים,

וצחוק ילדים רב מצטלצל,