הֲזָיוֹת/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                         3.2.2013

הֲזָיוֹת/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בְּלַּיְלָה לָבָן,

רְצוּף הֲזָיוֹת.

שׁוֹכֵב וְהוֹזֶה,

בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת.

תְּמוּנוֹת מְרַצְּדוֹת,

חוֹלְפוֹת מוּל פָּנַי.

אֲנִי נִמְצָא בְּמַּצָּב,

לֹא מֵת וְלֹא חַי.

מְנַסֶּה לַעֲצֹם אֶת עֵינַי,

לְהָגִיף אֶת תְּרִיסַי.

אֲבָל תְּמוּנַת הַלַּיְלָה,

לֹא מָשָׁה מִלְּפָנַי.

רוֹאֶה אֶת אָבִי וְאִמִּי,

מֵעַל לְרָאשֵׁי עוֹמְדִים.

כְּעוֹלָל בְּתוֹךְ עַרְסָל.

אֲנִי עוּל יָמִים.

הֵם מְנַסִּים לְעוֹדֵד,

בִּמְסִירוּת אֵין קֵץ.

מֵרָחוֹק הֵם נוֹגְעִים,

מְנַסִּים לְלַטֵּף.

בָּאנוּ בִּשְׁלִיחוּת,

לְרַפֵּא אֶת הַכְּאֵב.

קָשֶׁה לָנוּ לִרְאוֹת,

עַד כַּמָּה אֶת כּוֹאֵב.

הַתְּמוּנָה שֶׁל הוֹרַי

עוֹמְדִים מִצְּדָדַי.

נִשְׁאֲרָה צְרוּבָה בְּתוֹכִי,

מִלַּיְלָה לָבָן.

שָׁבוּעַ טוֹב !!!!