הַרוּחַ שֶבַּנֶּפֶשׁ /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                       5.3.2013

הַרוּחַ שֶבַּנֶּפֶשׁ /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

לָגַעַת בָּרוּחַ,

בַּנֶפֶשׁ הַטּוֹעָה.

שֶׁמְּחַפֶּשֶׂת מָזוֹר,

לֹא מְאַבֶּדֶת תִּקְוָה.

לָגַעַת בָּרוּחַ,

וּבֵין הַמִּלִּים.

לְחַפֵּשׂ אֶת הַשֶּׁקֶט,

אֶת שַׁלְוַת הַחַיִּים.

לָגַעַת בַּנֶּפֶשׁ,

לֹא מֵרִים יָד.

לַמְרוֹת וְעַל אַף,

לֹא נִכְנַע לַמַּצָּב.

לָגַעַת בַּנֶּפֶשׁ,

שֶׁמְּעַט מְצוֹלֶּקֶת.

אֲנִי עוֹד מַאֲמִין,

שֶׁטּוּב יָצָא מֵעֵז.

בַּמַּצָּב שֶׁל שֵׁפֶל ,

כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ שְׁפוּפָה.

מַמְתִּין לְגֵאוּת,

שְׁתִתֶּן לִי תִּקְוָה.