אמא שלי בת סימן מים היתה , זכרונה לברכה .

 ,,,,

מהצפון לנו באה , צפון קר ,, בחורף נולדה בעת ליל ,,, אהבה לטייל על גדות הבוספורוס ,,,

סיבוב לעת ערב בגדה ,,, לטעום דג מליח מהדוכנים שם ,,, לנשום את מליחות האוויר שבא אל

בן ריאותיה מן הים התיכון ,,, לחלום על ארץ שנבנת לה אי שם בפלסטינה ,,,

עברו הרבה שנים ,

ובזיקנתה היתה תדיר נזכרת בבית באיסטנבול ,,, בגשר ,,, בשווקים ,,, בחיילים ובמלחים בני כל הלאומים ,,, , טורקיה יפיפייה , בת יסוד מים ,,, כזו היתה ,, ,,, אנחות  כאבים השמיע לעיתים נדיר(ות),

אך לא מעבר,כשילדה את ילדיה , וגם בשנות הגסיסה הארוכות מן הממארת במחלות ,,, כן המוות אורב לאנשי המים בכליות ובעצמות ,,, והמוות בא מהפחד ומהבהלה ,,, וכך קרה ,,,

לפני מותה  בקשה קחני לים  , לראות שוב את הצבע ההוא,,, שחור כחול ,

 בתוכה שמעה איך מתפוררות עצמותיה ,,,

כה חרדה היתה לגורל ילדיה ,,, שידעה שלא תוכל לעזור להם עת תעצום עיניים ירוקות לנצח .

 יסוד המים הטבוע בנשמתה המשיך לתבוע את גורלה גם בשנה למותה , עת שלולית  נקוותה סביב

קברה והעולים לזיכרה האבלים על מותה, במלאת שנה לא יכלו לומר קדיש על משכבה ,  אז נאנחה

שוב מן האדמה ,, והגשם לפתע פסק ,,, חור נפער בקברה , והמים ,,, מי השלולית נקוו נוקזו