שׁוֹשַׁנָּה

בס"ד                                                                      25.2.2013

שׁוֹשַׁנָּה

עָשׂוֹר עָבַר מֵאָז לֶכְתֵּךְ,

הִתְכַּנַּסְנוּ כָּאן מוֹקִירֵי זִכְרֵךְ.

לֹא שָׁכַחְנוּ וְגַם לֹא נִשְׁכַּח,

אַתְּ בְּלִבֵּנוּ צְרוּבָה לָעַד.

שׁוֹשַׁנָּה אֲחוֹתִי הָאֲהוּבָה וְהַיְּקָרָה,

הַיּוֹם כֻּלָּם יוֹדְעִים כַּמָּה הָיִיתְ יָפֶה.

הָיָה בָּךְ טֹהַר וְאַהֲבַת הָאָדָם,

הָיִיתְ "אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת"  לַחֲבֵרִים וְלַמִּשְׁפָּחָה.

הִתְרַחַקְתְּ מִמַּחֲלוֹקֶת שֶׁקֶט רָדַפְתְּ,

לֹא יָדַעְתְּ שִׂנְאָה וְטִינָה.

הָיְתָה בְּךָ אָהַבַתְּ חִנָּם ,

נְדִיבוּת לְלֹא גְּבוּל וְלֵב רָחָב.

הַחַיִּים אוֹתָךְ כְּלָל לֹא פִּנְּקוּ,

הַיְּלָדוֹת שֶׁלְּךָ הָיְתָה לֹא קַלָּה.

אַךְ יָדַעְתְּ לְהוֹצִיא מָתוֹק מֵעַז,

בְּדַרְכֵי נֹעַם בִּמְסִירוּת וְאַהֲבָה.

בְּכָל אֵרוּעַ הָיִיתְ "הַמַּסְמֵר",

הַשִּׂמְחָה שֶׁלְּךָ גְּבוּל לֹא יָדְעָה.