שירים

צליליי שבת

 
מרפסת
בביתי
ספגה רחות
שבת.
איתי
חילקה חוויתיה
ציפור קטנה
בלבד.
שיריה
התנגנו
על מיתרי
רוחי,
רקדו
יחדיו
עם השתיקה
דוממת
שוכנת
בליבי.
 
ואנוכי כינור
אמשיך לנענע
את הצליל
את עצב החליל
אנמיך בכך.
בצופן אהבה
אצפן
את המפת גופי,
קול רך
נושק בו
צליליי עדנה
אחוות תזמורת
בביתי
אני,
דממה,
ציפור קטנה.

תגובות