מלמול

אני חושבת לברוח מכאן

אני אומרת לך

אבל אין לי לאן

אין אדם שבפניו אוכל להיות אני במערומי

בלי לומר מילים רק כדי להתקרב

ומבלי יכולת להיות כמו עץ נבול

יבש

אני חושבת לברוח מכאן

ושומעת מלמולים אסורים

אינך צריכה לשאול אדם אחר

על תכליתך

הנשמה בוערת יותר מידי זמן

יום אחד היא תשרוף אותך ואת תישארי נטועה

המקום שלך צר לך

מקום אחר גדול עלייך

אין דרך למצוא את האמצע

אין דרך להיקבר בתוכך

אני חושבת לברוח מכאן

אני אומרת לך

ואתה מפחד של תשובתי

שותק ומהנהן

תברחי