בוב דילן של שנות האלפיים

את לוקחת את המחברת

יוצאת לרחוב

לגלות את הכבישים, את הבורות

לעמוד מהצד ולהרגיש את הרוח בעיניים

אני נוסע בחיים מקבילים

לא יודע אם ניפגש

איך תראי אותי

בין המראות המנופצות

זה לא הקול שלי, שקורא אלייך

את יכולה להיות בוב דילן של שנות האלפיים

ואני לא מתכוון לקחת ממך אף שורה

רק מילים שנשמטות ממך מגיעות אלי

עכשיו, הן במקום סימנים

מגלות אותנו מחדש

את לוקחת את המחברת ויוצאת לרחוב

כשאחרים מבקשים לעבוד את הזמן המתקתק

את נודדת בין הרחובות בשכונות עייפות

אני נוסע בחיים מקבילים אל מקום שפעם קראנו לו בית

הרכבת שלנו לא תגיע בזמן

את יכולה להיות בוב דילן של שנות האלפיים

ילד קטן שכותב שורות על נייר

ומעיף אותן אל תוך המים

אני לא מתכוון לקחת ממך אף שורה

רק מילים נשמטות ממך מגיעות אלי

אני מביט עכשיו בין שברי חלונות

היה שם פעם בית, עכשיו תחנות מזדמנות

לא חיכינו שמזג האוויר ישתנה

רק שמיים כחולים יודעים להשחיר

תיקחי את זה בלי הסברים

אני לא בטוח שזה באמת קרה

את יכולה להיות בוב דילן של שנות האלפיים

יוצאת אל הרחוב עם מחברת

פוגשת בכבישים, בבורות, עצים כרותים

אני נוסע אלייך בחיים מקבילים

הרכבת שלנו לא מגיעה בזמן