את לא מבינה

את לא מבינה כמה לבד אני מרגיש עכשיו

נוסע בעיר הזאת והיא נראית כמו מראה

על הכבישים סימנים של דם

שכחתי אם הם שלי או שלך

עכשיו באמצע שום מקום

מחפש את היד שתעשה לי מקום

את לא עוברת, את לא בסביבה

מישהו אחר מכבה את הזמן

ואני כבר לא לוקח ללב

כל מה שנשרף, לא יבער יותר

את לא מבינה כמה זה כואב

לדבר עם הקיר כשהרוח עומדת מולי

אם רק ידעת להקשיב

לזוז בלי להרגיש

כותב שירים מתוך בדידות

עכשיו זה זמן טוב לנתק את החיות

את לא מבינה איך זה מרגיש

להיות לבד, להיות דמיוני

אוטובוס ראשון, חלום אחרון

מישהו ינצח ואז יבכה

אני מכיר את זה