זה קרה ב...

זה קרה ב"מנזר" לא מנזר אמיתי אלא הבאר בתל אביב, הצעתי לה נישואין

היא ענתה לא אבל הטלפת החזק בעולם ישב בינינו

אז הצגתי אותו בפניה ואמרתי לה: "הוא אמר שאת מסכימה"

היא פנתה אליו ואמרה: "באמת תודה לך"

ואז אליי: "אני מניחה שאפשר להניח את כל הקלפים על השולחן

זה אחי וזה הוא אבי, ידעתי שתציע אפילו הכנתי רב,

אך לפני שנתחתן אתה צריך להיפטר מאהבתך לאביך, הוא רק פוגע בך כל החיים, אתה חייב להתקדם הלאה".

"איך אני עושה זאת?" שאלתי

"תאמר לו שאתה לא מגיע ללוויה מחר"

והיא הניחה ידה על כתפה ואמרה: "תן לאהבה שלך אליי לעזור לך להתגבר עליו"

הרגשתי את חום גופה נותן לי כוח, הוצאתי את הטלפון מכיסי וחייגתי

וכשהוא ענה אמרתי: "אבא אני לא מגיע ללוויה של סבא מחר"

הוא ענה טוב וניתקתי.

נישאנו בחתונה רפורמית.

לאחר מכן הסברתי לה שאנחנו השילוש הקדוש החדש

אני היא והטלפת היא לא התבלבלה.

היא התחילה לדבר על עשרת הדיברות

היא אמרה שצריך להוסיף עוד חמישה

"אבל למה את צריכה את אישורי אנחנו שווים"

"לא אנחנו לא אתה הוא אלוהים

אני והטלפת רק משלימים את החסר"

ולכן הדיבר החדש הראשון שאני מציעה הוא שחייב לשרור חוסר שיוויון תמידי בעולם

דמעות הציפו אותי וחפנתי את ראשי בידי

אתה רואה היא פנתה לטלפת הוא כמו בת יענה טומן ראשו בחול בעת פחד

תפסיק עם זה, תן לי לראות את אהבתך אליי

ואני אוזר אומץ ומרים את ראשי מן השולחן

"אני אוהב אותך, את המורה הטובה בעולם"

מה שמביא אותנו לדיבר הבא היא ענתה שיוויון הזדמנויות

"אני רוצה לפתוח בית ספר ללימוד נוער בדרום אפריקה"

את לא נשארת איתי? שאלתי

יש לנו עולם לשנות, יהיה זמן לביחד בעתיד, אני אסבול בלעדייך בדיוק באותה מידה שאתה תסבול בלעדיי אך לכל אחד התפקיד שלו

אני מבין עניתי שיוויון בנטל זה הוא הדיבר השלישי

ולפתע הטלפת שישב בינינו התחיל לתקשר איתי

ואני מגמגם את דבריו, הוא רוצה שתלמדי אותו אס אסר והוא קוטע אותי "אסרטיביות"

תודה לך גלעד למדתי ממך כל מה שהייתי צריך

עכשיו אני צריך ללמוד ממנה איך להיות יותר אסרטיבי

עניתי לו שלכבד את האחר למדתי לבד, וקמתי והלכתי לדבר עם אביה.

הצעתי לו סיגר והוא שמח לקחת, הוא אמר לי שהוא לא מפוקס

עניתי לו שאני והיא אנחנו אחד ושהוא כרגע מדבר איתה

"אני חייב הוכחה" הוא ענה, והמילים החלו לצאת מפי:

"אבא אני אוהבת אותך אני סולחת לך על כך שבגיל שמונה הפלת אותי מן הנדנדה

ובגלל הפציעה הייתי צריכה לעזוב את הארץ תפסיק להאשים את עצמך אני יודעת שמאז אתה לא מפוקס, תן לגילי לרפא את עינייך הוא יכול הוא בדיוק מי שאמרתי לך שהוא"

שלפתי ארבעה אצבעות אמרתי לו להסתכל עליהן ושאלתי אותו כמה אצבעות הוא רואה

הוא ענה ששבעה.

הזזתי את אצבעותיי אל מול פניי ואמרתי לו להסתכל דרך האצבעות אל תוך עיניי עד אשר ייראה ארבעה אצבעות. כשזה קרה הוא לחץ את ידי ואמר לי תודה.

יצאתי מהבאר והתחלתי ללכת לכיוון הים, בדרך חשבתי על שני הדיברות שעדיין חסרות, הרי היא בפירוש אמרה עוד חמישה ולא שלושה. כשהגעתי לחוף הגעתי כבר לדיבר החמישי שהוא זכות קדימה לבעלי מוגבלות, את הרביעי אני לא זוכר כרגע.

זה לא חשוב קראו לה קוראל והיא טסה לדרום אפריקה