שירים

במוזיאון המצרי בברלין

 
במוזיאון המצרי בברלין
 
מִבַּעַד לַזְּכוּכִית
היא נִיבְּטָה אלי -
המלכה.
מעולם לא ראיתי
יפה כמוה.
עיניה שקדים,
עין אחת לבנה
כמו יונה צחורה
הביטה בי
וראתה דרכי
ולא רואה,
כמו עינו של הקבצן
בְּכִיכַּר העיר
שֶתַּבְלוּלוֹ כיסה אותה.
התאהבתי בך אשה יפה
את שׂפתיך המושלמות
רציתי לנשק.
צוארך כמו מגדל דוד
גבוה,
כמו מגדל השן שמלך בָּנַה.
תְּחוּת פרש חסותו עליך
וְהֶאְדִיר שמך בָּעַמִים.
אַחְ'נַאתוֹן
אל חדריו הכניס אותך,
שש בנות נתת לו
ולמלחמה יצאת.
עם גיבורים לחמת
והם ראו את היפה בנשים
חרב שולפת
וחץ יורה
ותמיד לצדם.
יום אחד נעלמת -
שוב לא כתבו עליך שירים
שוב לא הללו יופיך בחוצות ערים
האם מתת?
או לאלה היית
וכל הגברים יסגדו
ליופיך בן האלמוות.
אולי הצטרפת אל אַתּוֹן
במסעו בשמים,
יום אחר יום
עולה במדבר
וסובבת איתו את כיפת השמים
מכה בסנוורים את המביטים בך.
ואולי עם חוֹנְסוֹ כבשת
את ממלכת הלילה בשמים.
ואני בַּנּוֹפַר הַצָּהוֹב
רואה את יופיך
ולא היה עוד יופי כשלך
נֵפֶרְטִיטִי
מַלְכָּת מצרים.
 
 תחות - אל החכמה והידע. ממתציא כתב ההירוגליפים
  אתון - אל השמש
  חונסו - אל הירח       

תגובות