יוֹם הוּלֶדֶת

גִיל אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע, וְכִמְעַט יוֹבֵל

וְזוֹ לֹא שְׁנַת בַּצֹּרֶת וְגַם לֹא שְׁמִיטָה.

מִתּוֹךְ אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שְׁנוֹת אֱנוֹשִׁיּוּתִּי,

נִזְכַּר אֲנִי בִּימֵי צְעִירוּתִי.

נוֹלַדְתִּי בְּאֶמְצַע שְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים,

זָרְחָה הַשֶּׁמֶש וְאַף צִּיִיצוּ הַצִפֳּרִים.

בִּזְמַן אָבִיב חָדָשׁ וִּבִכּוּרִים,

זָכִיתִי לִהְיוֹת בֶּן זְקוּנִים.

מַבִּיט עַל הָעוֹלָם כְּגַן פְּרָחִים,

בְּאַהֲבָה, מִתּוֹךְ כָּבוֹד לַבְּרוּאִים.

יוֹפִי הֲנָאָה וְחֹפֶן טְעָמִים,

אֶת שֶׁסִּפְּקוּ לִי מֵרַב הַחַיִּים.

עַתָּה אֲנִי זָקֵן לְפִי הַכְּתוּבִים,

וְחוֹשֵׁב מָהֵן שְׁנוֹת דּוֹר.

הִזְדָקָנְתִי כָּךְ מְעִידוֹת הַשָּׁנִים,

מִן גִיל כָּזֶה לֹא קַל וְלֹא נָעִים.

הִנֵה אֲנִי רַק בֶּן אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע,

וּמַהִי בִּכְלַל עוֹד שָׁנָה אַחַת.

מָחָר אֵצֵא לְיוֹם חָדָשׁ עִם הַשֶּׁמֶש,

חָדָשׁ כְּמוֹ תִּינוֹק, טָהוֹר כְּמוֹ יֶלֶד.

אַמְשִׁיךְ לְטַפֵּס בְּמַעֲלֵה הַשָּׁנִים,

צָעִיר וְרַעְנַן וּמַסְבִּיר פָּנִים.

כִּי כָּךְ לִמְּדוּנִי דְּרָכַיי,

בָהֶן פָּסַעְתִּי כֹּל יָמָיי.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי