שירים

מודעת אבל

 
מודעת אבל
 
פסי נְיָר דבק שקופים
הִצְמִידוּ אותה אל הגדר,
במסגרת שחורה
בָּאוֹתִיוֹת הַגְּדוֹלוֹת
ראיתי בפעם הראשונה
את שמו.
הוא אף פעם לא גילה לי אותו
כששאלתי -
משך בכתפיו,
"השארתי אותו
שם
ביחד עם כולם", אמר
ולא יָסַף.
הַמָּוֶת פָּרַץ מִתוכו
וּמִלֵּא את כולו,
שנים רבות שכן
בְּתּוֹך הגוף הַקַּמֵל
מבקש תּוֹאֲנָה לצאת.
באצבעותיו המעוקלות
רשם אותיות שחורות
בתוך מסגרת
"יהודה בן לֵיְיבּ וּפְרוּמָה"
מחר הגשם שירד
ישטוף אותן אל התעלה
וכל האותיות
תהיינה לְעִיסָה אחת
כמו שרצה.

תגובות