שירים

ולפעמים החגיגה נגמרת

הרבה יותר נעים להתנדף מהעולם
ביחד
מאשר לבד
וזהו חסד גדול
עבור מי שיודע
את האמת אודות עצמו
ומי שיודעים את האמת
אודות עצמם
אפילו,
איך נאמר,לוקסוס לא קטן
מחווה אחרונה
למשהו שבכלל
לא היה צריך
להיות קיים
משהו
שקיבל הזדמנויות
הרבה מעבר
לנסלח
הרבה מעבר לראוי
לנס
 
אז כשתגמר החגיגה
ויבוא כבוי אורות
גם בלי נעמי שמר
כבר
וגם בלי אהוד מנור
ותגיע אשמורת ראשונה
לא יהיה שם כבר הרבה
ממה שעד היום היה
גם בתיכונה
כמו טלויזיה,
הכי הרבה
עם ברד לבן,
לא עיתונות כתובה,
הכי הרבה
לבנה
עם הרבה מחוק
כמו במערכון של הגשש,
לא ספרות זולה
ושאר הרגלות זולה
כי ככה זה
עם דברים
שבאופנה
היום
כבר לא עוטפים איתם
אפילו דגים
כי ,הם ,הדגים
שווים הרבה יותר
 
ואחר כך דור
תקום מחר בבוקר
עם אותם דברים
שלא כמו ירושלים
בירת ישראל לנצח נצחים
היו הווים ויהיו
עוד הרבה מאוד שנים
כי גם אני לא יודע
ולא רוצה לדעת מה זה נצח
אולי מן הטעם הפשוט
שזה מתנגן לי דומה יותר מדי
לרצח
כזה שיום יום בעיתונות
שמה לעשות
היא ה"דער שפיגל" ("מראה" או "ראי" או "אספקלריה"... בגרמנית וגם ביידיש)
של הציונות
ואחר כך דור
תוכל סוף סוף
לקום מחר בבוקר
או מוקדם בבוקר
או השכם השכם
או איך שבא לך
ולהתחיל מבראשית.
 

תגובות