משפטים גדולים, מילם קטנות

את מגיעה באמצע הלילה

מסדרת את מה ששלך

זה הרבה יותר ממה שהיה לך לפני שהגעת

אין לי מה לומר, רק מביט בך מהצד

תספרי לי עכשיו, למי את נאמנה

יש כאן שני צדדים, באמצע שום דבר

בבוקר , תחושת התבוסה לא נעלמת

גם כשאת איתי לבד בחדר

מעצים אותך, כמו שמעצימים אוהב או אויב

אני יודע זה מיותר אבל את לא נותנת לי אפשרות לברוח מכך

מקשיבים לרדיו ושותקים, לוגמים קפה

זה סוג של הרגל, אנחנו אוהבים לפתח אותם ואז להתנכר

תספרי לי עכשיו, למי את נאמנה

עוד מעט צהריים, אחר כך מאוחר

יש כאן הרבה משפטים גדולים, ומעט מילים

אני לא מסוגל להסביר את זה אחרת

מוכן להודות שהיתה כאן אהבה למרות הכל

גם אחרי שסידרת את מה ששלך

קודם היה לך כלום, מה נשאר לי מכל זה

אנחנו מעמידים פנים

פעם הורים, פעם ילדים

למי אנחנו נאמנים עכשיו

את מארגנת את הדברים שוב,

לא מבין אם את יוצאת לקרב

או חזרת בשלום

עוד מעט שוב יגיע אמצע הלילה

את תבואי לכאן בשקט

לא תאמרי מילה

לא אבקש לדעת , למי את נאמנה