פעם

את מניחה את התיק,

מביטה בי, במבט שלא מסתיר דבר

אני מנסה להתחמק

גם גברים גדולים ממני ניסו

יוצאת מהחדר, אני לא ממהר אחרייך

ברדיו מדווחים על אסון קרב

כאן זה נשאר בינינו

רואה איך את שולטת בכל צעד, בכל מגע

פעם ידענו להילחם

פעם עוד היה לנו על מה לוותר

מכין לעצמי קפה, קורא כותרות מהדהדות

בחוץ הילדים מרעישים,

אצלך בחדר, רצות מחשבות

לאן את ממהרת מכאן

אולי מישהו מחכה לך

ראיתי בסרטים איך זה קורה

אבל אף פעם לא ידעתי מה אני צריך לומר

רציתי לומר לך שאנחנו יכולים לוותר על זה

לצאת החוצה, אולי נגלה משהו חדש

אבל אין לנו על מה לוותר

פעם עוד ידענו להילחם גם על זה

אצלי זה קבוע, אצלך התחושה משתנה

את יכולה להתאהב בשנייה

אני צריך להתפרק לפני שזה חוזר

את מפחדת, אני לא מסתיר דבר

עוד מעט כבר לא נוכל ללכת לשום מקום

בטלוויזיה מספרים שזה בקרוב מתחיל

אנחנו לא יודעים אם להסתתר או להדחיק

את מביטה בי, כמו שמביטים במישהו נשכח

מה את מזהה בי עכשיו, שלא ידעת מכאן

לוקחת את התיק, את עושה את הצעד

אני עלול עוד ליפול, אם אמשיך ככה

רוצה להציע לך , שנצא או נישאר

פעם עוד היה לנו על מה לוותר