אהבות שהיו.

     אהבות שהיו.

מי ימנה ויספור את כולן,
את האהבות שהיו לי מזמן,
מגיל הבגרות ועד לחתונה,
שעשתה לי סוף למסיבה.

תקופה יפה, היה נחמד
אך קשה לזכור כל אחת,
כי כולן יחד היו לי אוצר
בתקופות ההן זה מכבר.

כאילו חלום ולא מציאות
שאין לקחת ממש ברצינות,
אבל בכל זאת היו רגעים
שהם לעולם לא נשכחים.

והיום, ודאי כולן כבר אמהות,
שאני פוגשן לעיתים נדירות
וכעת ילדיי נוהגים כמוני דאז
ומזכירים לצערי איך הזמן זז.

היו זמנים ולא ישובו עוד
ואם זה כך, זה טוב מאד,
מוטב הציפור שיש לי ביד
מאותן ההן שהיו, ועפו מיד.