תִּשְׁעָה בְּאָב –קִינָה/דָּוִיד סָמוּכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                         ט' באב     

קִינָה/דָּוִיד סָמוּכָה דּוּדִי

עֵינִי הַיּוֹם יוֹרְדָּה מַיִם,

עַל חֻרְבָּן יְרוּשָׁלַיִם.

אֶבְכֶּה יוֹם וְאֶבְכֶּה עוֹד לַיִל,

אֵל הָאֵל שׁוֹכֵן שָׁמַיִם .

שִׁירִי הַיּוֹם נֶהְפַּך לְאֵבֶל,

 נִשְׁבַּר קוֹל כִּנּוֹר וְנֶבֶל.

בְּיוֹם זֶה צָרוֹ צָרִים,

עַל יִשְׂרָאֵל קָמוּ אוֹיְבִים.

הָעַם כֻּלּוֹ סַפְּקוּ כַּפַּיִם,

זְקֵנִים וְטַף וְיּוֹנְקֶי שָׁדַיִּם.

נִשְׂרַף הַמִּקְדָּשׁ נָפְלָה יְרוּשָׁלַיִם,

הָאָסוֹן מָר וְכָבֵד שִׁבְעָתַיִם.

בְּיוֹם זֶה אֵרְעוּ דְּבָרִים קָשִׁים,

אָבוֹת קַדְּמוֹנִים נֶעֱנָשִׁים.

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נֵאָסָרִים,

לֹא נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ קְדוֹשִׁים.

נֶחְרַב הַבַּיִת חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים,

נִלְכְּדָה בֵּיּתָר , וְהָיְתָה לְפַח יוֹקְשִּׁים.

מִי יִתֵּן וּתְפִּילָתֶנוֹ תִּתְקַבֶּל,

וְיוֹם קִינָה אֶבֶל וּמִסְפֵּד.

יַהֲפֹךְ לְיוֹם חַג וּמוֹעֵד.

מְקַוֶּה שֶׁצּוֹמֵנוּ יוֹעִיל,

אֶת הַגְּאוּלָה נֵמַהֶר לְהָחִישׁ.

בתשעה באב אבלים על חמישה דברים ,

על משה ודור המדבר נאסרה הכניסה לארץ הבחירה

על הבכייה לדורות לאחר חטא המרגלים.

על חורבן שני בתי המקדש הראשון והשני אנו אבלים.

נפלה ביתר לאחר כישלון  מרד בר- כוכבא ,

על חרישת ירושלים בידי אדריינוס ועל מות קדושים.