הַתִּקְוָה -בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי/דּוִיד סָמוּכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                           17.7.2013                                                                                   

 הַתִּקְוָה -בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי/דּוִיד סָמוּכָה דּוּדִי

עָבַרְנוּ אֶת תִּשְׁעָה בְּאָב,

עָבַרְנוּ יָמִים קָשִׁים.

עָבַרְנוּ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת,

שֶׁל יְמֵי בֵּין הַמְּצָּרִים.

קָרָאנוּ עַל אֲסוֹנוֹת,

אֲנוּ חוֹוִים עַדַיִּין שִׁנְּאָת חִנָּם.

לָמַדְנוּ עַל בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת,

שֶׁמְּפַלֶּגֶת עֲדַיִן אֶת הָעָם.

אֶת מָה שֶׁלָּמַדְנוּ בּוֹאוּ לֹא נִשְׁכַּח,

בּוֹאוּ נְשַׁלֵּב יָדַיִים וְנִשָּׂא יָחָד תְּפִלָּה.

שֶׁכֹּל מָה שֶׁלָּמַדְנוּ לֹא הָיָה לַשָּׁוְא,

וּבְלֵב פּוֹעֶם נַגְשִׁים אֶת "הַתִּקְוָה".

תַּחַת הַשִּׂנְאָה נַרְבֶּה אָהֲבָה,

נִתֵּן כָּתֵף נוֹשִׁיט יָד.

נֹאהַב אָהֲבָה שֶׁלֹּא תְּלוֹיָה בַּדָּבָר,

יַחַד נִהְיֶה עַם מְלוֹכָּד.

בּוֹאוּ נִתְפַּלֵּל בְּלֵב אוֹהֵב,

לֹא מִסִּדּוּר אֶת תְּפִלַּת הַלֵּב.

כְּדֵי שֶׁהַתְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ תִּתְלַכֵּד,

תַּבְקִיעַ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וְאֶת הַגְּאֻלָּה תְּקָרֵב.

לוּ יְהִי אָמֵן וְאָמֵן!!!